שאלה ציץ החכמה נזר המזמה היושב על כסא התורה רם ונשא ושולי מעיל מעלותיו מלאים את כל הארץ אב בחכמה אב בתורה וגם זקנה ושיבה נר"ו. יורנו רבינו מאור הגולה אנוס מאלו האנוסים שמפורטוגל בא על שפחת אחרים והוליד ממנה שם בפורטוגל בת כפי הנשמע מפי האנוסים עצמם וגדלה הבת והביאה גבירתה לא"י ובעת פטירת הגברת צותה שמנכסי עזבונה יותן לזאת הנערה ארגז מלא מטלטלין וחצי בית לנדונייתה וישיאוה לפי כבודה ואחר זמן חלתה הנערה ובעת פטירתה נתנה במתנה גמורה כדת וכהלכה לשמעון אותם המטלטלין וחצי הבית הנזכר שהיו מוכנים בידה לנדונייתה ועל שהיו מפקפקין הקוברים ולא היו רוצים לקוברה שהיו חוששין אולי לא היתה משוחררת ובאו עדים לפני ב"ד שנמצאו שם כעת בעיר לאגוש והעידו בתורת עדות וזהו טופס קבלת עדותם אות באות. הן זאת כי בפנינו ב"ד חותמי מטה בהיותנו יתבין במותב תלתא באו לפנינו היקרים ונכבדים כ"ר יוסף פודנירו וכ"ר משה הלוי יצ"ו והעידו בתורת עדות על נפשם ועל יהידותם איך ידוע וברור אצלם בודאי שהנערה קלארה בת ריקה שפחת הזקנה מרת לידיסייא חלוטה עם היותה בת שפחת מרת לידיסייא הנזכר היתה משוחררת והיתה גבירתה הנזכר משיאתה לבן חורין כמשפט הבנות המשוחררות וכן בעת מיתתה צותה שישיאוה לפי כבודה מעזבון נכסיה כאשר כתוב באורך בצואתה שעשתה והיה זה יום ד' ז' ימים לחדש תמוז שנת השט"ו ליצירה פה צפת תוב"ב ולראיה חתמנו שמותינו פה והכל שריר וקיים. עוד קבלת עדות אחר ביום ד' י"ד יום לחדש תמוז משנת השט"ו ליצירה בהיותנו יתבין במותב תלתא אנחנא בי דינא דחתימין לתתא בא לפנינו הישיש היקר כ"ר משה עאטיאה יצ"ו והעיד בתורת עדות על נפשו כמי שמעיד לבני ב"ד הגדול שבהיותו במלכות פורטוגאל בעיר לאגוש בא אנדריאה לואיש ואמר למרת לידיסיאה חאלוטה בת שפחתך ריקה הנקראת ככה עתה ביהדות והבת נקראת עתה ביהדות קלארה ואמר לה בת שפחתך הנזכר כבר את יודעת שהיא בתי שנתעברה שפחתך ממני הא לך דמי פדיונה ותצא לחירות ואז קבלה ממנו שלשים טושטוניש ומהם קנתה מרת לידיסיא הנזכר תמורת בת שפחתה נער כושי והיו קוראים אותו דרך שחוק דומינגילייו. עוד אמר כ"ר משה הנזכר שכשבא לשדך את עבדו בן שפחתו פה צפת תוב"ב עם הנערה קלארה הנזכר הצריכו החכם השלם כמהר"ר יוסף סאגיש זלה"ה גט שחרור לישא את הנערה הנזכר מפני שהיה נושא אותה והוא היה עבד ואח"כ שדך אותה והיתה משודכת עמו כמו ג' שנים או יותר ולהיות כל זה אמת שכך העיד בפנינו חתמנו שמותינו פה לראיה והכל שריר וקיים:
תשובות הרדב״ז חלק ב · חלק תרנ״א סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ב, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
