תשובות הרדב״ז חלק ב · חלק תרמ״ד סימן א׳

שאלת ממני אודיעך דעתי בראובן שנתן לשמעון כלים להביאם לארץ ישראל להקדישם על תנאי וז"ל התנאי למען ישתדל שמעון להביאם אל אדמת קדש ולמען ישימם שמעון הנזכר לשמי ולשם באי כחי את המעילים והמטפחת והנרות הנזכר באחת מבתי כניסיות בא"י או בבתי כניסיות רבות בא"י כנזכר עם תנאי כפול מכופל כאשר ישימם בבתי כניסיות הנזכר יקבל ראיה בכתב ראשי הקהל קדוש או מטובי העיר ההיא כי לכל אות נפשי או כר' שמעון הנזכר או באי כחנו להסירם מן המקום אשר יהיו שם ולשים אותו בב"ה אחר אך בא"י כאמור ועם התנאים האלה הנני נותן לו רשות וכח להקדישם ולעשותם הקדש גמור בשמי כמוני ממש אך בא"י ועם התנאים הנזכר כפי אשר יבחר שמעון הנזכר ושמה יהיו תחת הנהגתו לשמי או לשם באי כחנו כנזכר לעיל ונתתי לשמעון הנז' כח ורשות ושולטנות לעשות שלוחים ומורשים עם כח ורשות ושולטנות הנזכר ועם כח לעשות שלוחים ומורשים אפילו מאה ויותר מהם כפי אשר יבחר שמעון הנזכר ולא יוכל שום אדם או קהל לערער על שמעון הנזכר ולא על שלוחו או שלוחיו בשום א' מהפרטים הנזכר וכדין אמר לנא וכו' ושאלת אם מותר להקדישם ולישתמש בהם בב"ה של ירושלם תוב"ב לפי שנמצאת הסכמה קדומה מזמן הנגיד כמה"ר יצחק שלאל נ"ע וזה נוסחה הסכמנו כדי לקדש שמו של הקב"ה ית' שמו ויתעלה זכרו לעד ולכבוד תורתו הקדושה ולתפארת בית הקדש בית הכנסת שבעיר הקדושה הזאת ולזכות כל ישראל הנפוצים בגולה הקרובים והרחוקים אשר יש להם חלק ונחלה בירושלים ת"ל ית' שמהיום הזה כ"ו לחדש אלול שנת הרע"ד ליצירה והלאה לא ישתמשו בב"ה הנזכר בשום דבר של קדש הן ס"ת הן עטרות ורמונים ומפות ופרוכת ומנורות הן כל שאר כלים שראוי להשתמש בהם בב"ה הנז' אם לא שיהיו הקדש גמור מקדש ומוחלט לרבים שיד כל ישראל שוה בהם ולא יהיה לבעלים המקדישים הכלי ההוא שם אחיזה וחזקה בו יותר ממה שיהיה לכל אחד ואחד מבני ישראל כי מאחר שהקב"ה רצה לזכות בו את כל ישראל שלא תהיה ירושלם נחלקת לשבטים אלא יד כל ישראל שוין בה וכן ברחמיו וחסדיו הגדולים לא עזבנו בגלותנו וגדל ונשא כבוד הבית הזה ככל הצריך לו והותר מכלי בית ה' ית' ותפארת בית קדשו ויד כל ישראל כלם בכל מקום שהם שוים בו אין ראוי שישתמשו בשום כלי שלא יהיה הקדש החלטי כנז' והנה נוסף על שהקב"ה ית' ויתעלה מתגדל ומתקדש שמו בזה הנה גם היחיד המקדיש את הכלי לבית השם יהיה לו זכות גדול להיותו זוכה ומזכה את הרבים וזכות הרבים תלוי בו וכו' וחתימי עלה כל גדולי הקהל יצ"ו וגם חכמיה הנגיד ז"ל עם בית דינו של מצרים ושאלת אם מותר להשתמש בהם בב"ה של ירושלם כיון שהם הקדש גמור לכל ישראל או דילמא כיון שיש לבעלים בהם אחיזה שאם ירצו להוליכם לב"ה אחר חוץ לירושלם אסור להשתמש בהם כפי ההסכמה: