תשובות הרדב״ז חלק ב · חלק תרל״ז סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה הנח להם לישראל די להם מה שאסרה תורה ומה שהחמירו רבנן אלא שאתה בא להוסיף חששא על חששא דהא שמא יחתה בגחלים חששא דרבנן בעלמא היא ובטעמא כל דהו דחינן לה דהיינו דאי מחתה פסדי דקא סליק בהו קוטרא ותו דהא פחמין נמי אית בהו קוטרא שהרי בשעה ששורפין את העצים לעשות פחמים אין מניחין אותם לישרף לגמרי כדי שישאר בגחלים כח האש ומיד מכבין אותם והרי אתה רואה בעין שעולה שלהבת מהפחמים ואין שלהבת אלא במקום שיש עדיין עשן מלחות העצים וזה דבר ברור ומה שכתב רש"י ז"ל סליק בהו קוטרא של עצים לאו דוקא (א"נ) לעולם בגחלים הוא שאין דרך להניח מוגמר על העצים דולקים כי מיד יעלה שלהבת ויכלה המוגמר אלא ה"פ קוטרא של עצים שנשאר בגחלים והיינו דלא קאמר קוטרא של העצים משמע דלאו על העצים הניח את המוגמר ואף על פי שזה דבר שהנסיון מוכיח עליו מכל מקום יש ראיה גמורה מסוגיית ההלכה דגרסינן עלה דתניא לא תמלא אשה קדרה עססיות וכו' לימא בית שמאי היא ולא בית הלל אפי' תימא בית הלל גזירה שמא יחתה בגחלים אי הכי מוגמר וגפרית נמי לגזור התם לא מחתי להו דאי מחתי להו סליק בהו קוטרא וקשה להו ע"כ. ואי איתא דיש חילוק בין עצים לגחלים וההיא דמוגמר וגפרית איירי בעצים אמאי אצטריך לטעמא דאי מחתי להו סליק בהו קוטרא לישני ליה התם דבעי בישול חיישינן שמא יחתה בגחלים אבל מוגמר וגפרית לא צריך בישול ולא אתו לאחתויי כיון דבעצים איירי שפיר מתגמרי. אבל אי בגחלים איירי ניחא דאיכא למיחש שמא יחתה בגחלים להעלות המוגמר ומשום הכי אצטריך לשנויי דסליק בהו קוטרא ודוק ותשכח:
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ב, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.