כללא דמלתא דהך דשני ערבים דמיא לשנים שלוו בשטר אחד ולמ"ד בהך דשני ערבים גובה מאיזה מהם שירצה בהך דשנים שלוו נמי וכיון דאשכחנא דמאריה דאתרא פסק כשנים ערבים דגובה מאיזה מהם שירצה הך דשנים שלוו נמי גובה מאיזה מהם שירצה תחלה דמאי שנא. והרמב"ן והרשב"א ז"ל כתבו דשנים שלוו בשטר אחד מדין ערב נגעו בה ואם אין לזה נכסים יגבה מן השני אבל בזמן שיש לו נכסים לא יגבה מן הערב תחלה וגובה מכל אחד החצי המוטל עליו וכן הורו מקצת המורים ודברי הרמב"ם ז"ל נראין כן עכ"ל וכיון דגברא רבא מסהיד עליה סמכינן עלה. ומשמע דיש חילוק בין שני ערבים לשנים שלוו בשטר אחד והטעם צל"ע. והנל"ד כתבתי:
תשובות הרדב״ז חלק א · חלק תקנ״ו סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.