ולענין שמנה הרב ז"ל מצות עריפה מצות עשה כבר השיגו הראב"ד ז"ל הרב ז"ל תפס לו פשט הלשון הנאמר בתלמוד שאמרו מצות פדייה קודמת למצות עריפה משמע דמצות עשה היא. ומה שהקשה הראב"ד ז"ל דעבירה היא ומזיק נקרא ומפסיד ממונו של כהן יש לי לתרץ דבמקום דאיכא כהן הכי נמי והיינו דאמרינן מצות פדייה קודמת אבל במקום דליכא כהן ודאי מצות עשה איכא לערוף אותו ואם לא עשה כן בטל מצות עשה. הילכך אפילו היכא דאיכא כהן אע"ג דלאו שפיר עבד דמצות פדייה קודמת מ"מ הרי קיים מצוה עשה דלא מצינו חלוק במצות דבמקום הזה יהיה מצוה ובמקום אחר לא יהיה מצוה והרי דעת הרב ז"ל מיושבת ודוק ותשכח תדע דהא מצות ייבום ומצות חליצה שתי מצות הם ומצות ייבום קודמת אם לא רצה ליבם יחלוץ קיים מצות עשה אע"ג דהפסידה על שאר האחים. הנל"ד כתבתי:
תשובות הרדב״ז חלק א · חלק תצ״ו סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.