תשובות הרדב״ז חלק א · חלק ת״ו סימן ג׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

כללא דמלתא שאם אין עידי הגט עומדים לפנינו ואין אנו מכירין חתימתם וצריך אחרים שיכירו חתימתן צריך השליח לומר בפני נכתב וכו' אפילו באותה שכונה לחוש לר"ת וסייעתו ואם לא אמר נוטלו הימנה וחוזר ונותנו לה ואומר בפני נכתב וכו' ואם הלך השליח או שמת תנשא באותו גט לכתחלה ואם יבוא הבעל ויערער יתקיים הגט בחותמיו ואם לא יתקיים תצא. ואם עידי הגט לפנינו או שהם מצויין בעיר בשעת הגירושין או שמכירין ב"ד חתימתן וכ"ש אם מגרשה בפני עידי הגט כנ"ד אין השליח צ"ל בפני נכתב וכו' כיון שהוא משכונה לשכונה ולפיכך אני אומר שאם היה השליח הוא הסופר בעצמו יותר טוב הוא שלא יאמר כלום ממה שיאמר בפני נכתב וכו' דמשמע קצת שהוא לא כתבו ובשלמא מזמן שהוא צריך לאומרו אפילו שיאמר בפני נכתב והוא כתבו אין חשש כי הסדר שתקנו חכמים בכל השלוחים הוא אומר וקושטא הוא שבפניו נכתב. אבל בזמן שאין צריך לאומרו מחזי קצת כשקרא ואם אמר אני כתבתיו ובפני נחתם לא הפסיד וכן שליח דעלמא אם אמר בפני נכתב וכו' לא הפסיד אלא שיש לחוש שמא יאמרו שזה מעכב ואם לא אמר נמצאו מעגנין את האשה שלא כדין הילכך רואה אני שלא לאומרו כיון שאין בו צורך שהרי עידיו לפנינו ואם השליח הוא אחד מהעדים וצ"ל בפני נכתב וכו' יזהר שלא יאמר בפני חתם העד ואני חתמתי משום דבעינן או כולו כקיום שטרות או כתקנתא דרבנן אלא יאמר בפני נכתב ובפני נחתם כתקנתא דרבנן ואע"ג דהוא חתמו קושטא היא דבפניו נחתם וכבר הארכתי בזה בתשובה אחרת: ומזה הטעם בעצמו ראיתי מי שכתב שאין ראוי לעשות שליח את הסופר שהרי הוא צריך לומר אני כתבתיו ואין זה כתקנת חכמים שאמרו שיאמר בפני נכתב וכו' הילכך אם אמר בפני נכתב כתקנת חכמים מותר לכתחלה דקושטא הוא דבפניו נכתב: ומיהו מסתברא לי דאפילו אם יאמר אני כתבתיו ובפני נחתם כשר לכתחלה דבשלמא בחתימה שייך הא דאמר רב אשי או כולו כקיום שטרות או כולו כתקנתא דרבנן אבל בכתיבה לא שייך דהא לרבא דקי"ל כוותיה לא הוה נ"ל בפני נכתב כלל כדאיתא בגמרא ורבא בדין הוא דליתני הכי אלא משום דאתי לאחלופי בקיום שטרות דעלמא בעד אחד וכתב עלה רש"י ז"ל דאם כן דלא אמר בפני נכתב אתי לאחלופי וכו' דמוכחא מלתא דלקיומי אתי ומאן דחזי סבר כל שטרות נמי בחד מקיימי ע"כ ומשום הכי הצריכו לומר בפני נכתב וכו' ומה לי שיאמר בפני נכתב ומה לי שיאמר אני כתבתיו כיון שהצריכוהו להזכיר הכתיבה דלא צריכא לא אתי לאחלופי בקיום שטרות דעלמא והדבר כל כך פשוט בעיני עד שאני אומר שמי שאמר שאין ראוי לעשות שליח את הסופר לאו בר סמכא הוא. וגדולה מזו כתבו התוספות שאם אמר בפני נכתב חציו הראשון כיון שהוא עיקר הגט לא אתי לאחלופי וכל שכן אם אמר אני כתבתי כולו. הנל"ד כתבתי:
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.