ושוב ראיתי שהעלה רי"בש ז"ל כן סימן צ"ח וכן נראה מתשובת הרשב"א ז"ל שכל שהוא אנוס פטור מן השבועה גבי מי ששדך את בת בתו ואח"כ לא רצתה הבת לינשא ופטר אותו אפילו מן השבועה מטעם אונס דלא תרקבא דדינרי יהיב לה עד שתתרצה. הילכך בנ"ד נמי אם פייסה ולא נתפייסה אנוס הוא ומתירין לו שבועתו וישא אשה הראויה לבנים. ומה שכתבת חדל להיות ללאה אורח כנשים אינה טענה כלל דלא יהיה אלא ששהתה עשר שנים ולא ילדה דקי"ל דכופין אותו לישא אשה הראויה לבנים אפ"ה מצית אמרה תפטרני בגט ותן לי כתובתי ואח"כ אם תרצה לקיים המצוה קיים לא מפני קיום מצותך אפסיד אני וכ"ש היכא דאיכא שבועה וחלה שבועתו בכולל וכדכתיבנא לעיל והנלעד"כ:
תשובות הרדב״ז חלק א · חלק שכ״ז סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.