תשובה הדין עם שמעון בשתי טענותיו ואף על גב דאיכא מ"ד דשותף חולק שלא לדעת חבירו אפילו בתוך זמן השותפות וכן כתב הטור בשם רבינו ישעיה הרי הרמב"ם והראב"ד ורוב הפוסקים חלוקים עליו ובנ"ד לא נפקא מינה מידי דע"כ לא אמרה הרב ז"ל אלא דליכא שבועה אבל היכא דאיכא שבועה כופין אותו לקיים שבועתו. אבל כיון שראובן מודה שאמר תא ונפלוג שאיני רוצה עוד שותפות והתחילו לחלוק אעפ"י שחזר בו אין חזרתו חזרה דהא מה ענין הקנין בכאן: דבמחילה תליא מלתא שמחל לו השותפות ומחילה אינה צריכה קנין לא היה אלא שהיה לו עליו חוב בשטר ומחלו הרי הוא מחול בלא קנין. וראיה מדאמרינן פ"ק דקדושין ש"מ עבד עברי גופו קנוי דאי לא לימא ליה באנפי תרי זיל אלמא דמתחלת השעבוד אם לא היה גופו קנוי באמירה בפני שנים סגי והכא כיון שהוא מודה אין צריך שנים דלא איברו סהדי אלא לשקרי. וכן פר"י פ"ק דסנהדרין דמחילה אינה צריכה קנין וכן פסק הרמב"ם ז"ל פ"ה מהלכו' מכירה הילכך הדבר ברור אצלי דכיון דאמר איני רוצה עוד שותפות אין יכול לחזור בו כי היכי דמוחל שטר חוב לחבירו אין יכול לחזור דמיד דמחל נמחל השעבוד של השותפות ושל החוב:
תשובות הרדב״ז חלק א · חלק שכ״ו סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.