עוד שאלת ראובן נתן לשמעון מעות להוליכם עמו להלבישם בסחורה בשכר כמנהג ובשעת מתן מעות אמר ראובן לשמעון דע כי מנה מאלו המעות שנתתי לך הם מלוי והלך שמעון לדרכו בין כך ובין כך נפטר לוי לבית עולמו וחיי לרבנן שבק אחר זה בא שמעון ונתן לראובן את המעות משלם כששמעו יורשי לוי שנתן שמעון לראובן כל המעות משלם הלכו אצל ראובן ואמרו לו תן לנו המנה אשר אמרת לשמעון שהוא מאבינו והשיב ראובן אמת הוא שכך אמרתי לשמעון אבל המעות הם שלי כשאר המעות אשר נתתי לו ואם אמרתי לו שמנה מאלו המעות היו מלוי יען ידעתי כי היה לוי אהובו של שמעון ולא יקח ממנו שכר ההלבשה והיינו שלא להשביע את עצמי אמרתי ובדרך שיחה בעלמא ולא בדרך הודאה אם נאמן ראובן בשבועתו או לא ואדוננו חכם כמלאך האלהים להורות לנו את הדרך אשר נלך בה ואת המעשה אשר נעשה יגדל שמו וירום כבודו בראש מרומים ישכון ומלכות מעלת כבודו לנצח תכון עם שלם כל העומד לפניו בבית מדרשו. כנפשו ונפש המדבר עבד קטן מתלמידי אדוני שמואל הלוי:
תשובות הרדב״ז חלק א · חלק ל׳ סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.