ילמדנו רבינו לראובן כרם ומכר חציו לשמעון בק' זהובי' ומנהג העירה לקיים המכר בשטר עשוי בדיני ישראל ע"י סופר וזה המכר לא נעשה כי אם בערכאות שלהם אשר הם באמת מזוייפים ומקבלי שוחדא אינון ומרעי נפשייהו לימים מועטים נפטר ראובן וחיי לרבנן שבק ותבע שמעון את יורשי ראובן את חצי הכרם אשר לקח מאביהם והשיבו לו יורשי ראובן שיביא ראיה ויטול אז הוציא שמעון השטר שהיה לו עשוי בערכאותיהם כשראו ב"ד שהיה לו שטר גזרו שיתנו יורשי ראובן את חצי הכרם לשמעון כיון שראו יורשי ראובן פסק דין ביד שמעון וגם פחדו פן ימשך להם נזק מה מאותו השטר העשוי בערכאותיהם נתפשרו עם שמעון שיתן להם השטר אשר הוא בידו ושיתנו לו עשרי' זהובים יותר מדמי המכירה ועתה טוענים יורשי ראובן שהיו אנוסים והעשרים זהובים אשר נתנו יותר על דמי ההלואה הם רבית כל עוד שבזה המכר לא היה דבר מה מדרכי ההקנאה לאחזקה ולא שטר והשטר שנעשה בערכאות הוה ליה חספא בעלמא והוה ליה כמאן דליתיה ולמפרע היו המעות ביד ראובן הלואה האם יוציאו אותה מהדיינים או משמעון כדין רבית קצוצה:
תשובות הרדב״ז חלק א · חלק כ״ט סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.