תשובה הדין עם ראובן מן הדין ומן התקנה ויכול להוציאו ולא עבר משום עני המהפך בחררה. מן הדין דגרסינן בחזקת הבתים אמר שמואל נכסי העכו"ם הרי הם כמדבר וכל המחזיק בהם זכה בהם מאי טעמא עכו"ם מכי מטי זוזי לידיה אסתלק ליה ישראל לא קני עד דמטא שטרא לידיה וכתבה הרמב"ם ז"ל פ"א מהלכות זכייה ומתנה וכתב עלה בד"א במקום שאין משפט למלך אבל אם דין אותו המלך ומשפטו שלא יזכה בקרקע אלא מי שכותב בשטר או הנותן דמים וכיוצא בדברים אלו עושין כפי משפט המלך שכל דיני המלך בממון על פיהם הם דנין ע"כ. הילכך בנ"ד כיון ששכר ראובן מאת השר וכתב את השטר זכה בדיניהם ואין חזקת שמעון מועיל כלום שכך הוא דין המלך ולא מיבעיא בנ"ד שאין שמעון רוצה לשכור כל האוכלה אלא הבית שדר בו לבד אלא אפי' היה רוצה שמעון לשכור הכל איך שומעין לו שכבר קדם ראובן וכתב את השטר וזכה בדיניהם ואפילו בלא דינא דמלכותא מצי ראובן לומר או תשכור הכל או תניח הכל כיון שהמנהג הוא לשכור הכל ביחד ומזה הטעם אין כאן משום עני המהפך בחררה שהרי שמעון אינו מהפך אלא בבית שהוא דר בו לבד ואין המנהג לחלוק השכירות כלל ובלאו האי טעמא איכא טעמי אחריני שאין זה עני המהפך בחררה ועיין בדברי המפרשים ז"ל:
תשובות הרדב״ז חלק א · חלק קנ״ט סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.