ולענין מה שטען שמעון שכל החכמים החתומים נוגעים בדבר לפי שנוטלין פרס מבעלי האלתזם האי בורכא היא שיש מהם כמה שאינם נהנין מבעלי האלתזם וכ"ש שאפי' לדעתו צורבא מרבנן עביד דינא לנפשיה במלתא דפסיקא ליה ואי פסיקא ליה שע"י שיוסיף זה באלתזם ויבוא אחר ויוסיף תקופת פרנסתם יכולין לתקן ולהחרים על זה וחל החרם ב"מ כי הדבר מפורסם כי בזמן שהאלתזם ביוקר הלואי שיוכל להשיג להשלים למלך יר"ה כ"ש שלא יתן צדקה לא לעניים ולא לישיבות כאשר ראינו בעין. הילכך יפה עשו בעלי תקנה זו ועליהם תבוא ברכת טוב:
תשובות הרדב״ז חלק א · חלק ק׳ סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.