תשובות הרדב״ז חלק א · חלק ק׳ סימן ב׳

תשובה דטבא לנפשיה עבדו ליה דאפרשוה מאיסורא דקי"ל עני המהפך בחררה ובא אחר ליטלה ממנו נקרא רשע ולוי זה כיון שהפך בחררה וכ"ש שכבר לקחה שמעון נקרא רשע ומצוה על כל ישראל להפרישו. וכי תימא שלא נקרא זה עני המהפך בחררה שהרי לוי עשיר הוא ליתא דהא לגבי לוקח קרקע אמרינן להו ולוקח קרקע לאו עני הוא ואע"ג דאיכא למימר דלגבי קרקע כ"ע עניי נינהו בנ"ד לקחת אלתזם שהוא ענין גדול כ"ע עניי נינהו ועדיף מקנין קרקע וכ"ש הכא דקא מהדר אתקנתא דיתמי בני אחיו שלא ישארו עניים. תדע דגבי לוקח קרקע אמרינן לה דגרסינן בפרק חזקת הבתים אמר שמואל נכסי ע"ז הרי הם כהפקר כל המחזיק בהם זכה בהם מאי טעמא עכו"ם מכי מטו זוזי לידיה אסתלק ליה ישראל לא קני עד דמטא שטרא לידיה ואיפליגו רבוותא אם חייב השני לתת לראשון הדמים או לא וכתב רשב"ם ז"ל שאינו חייב לתת לו דמים לראשון דא"כ מאי הרי הם כמדבר אלא זכה בהם לגמרי ואם יוכל הראשון לדון עם העכו"ם ולהוציא ממנו מעותיו יעשה ואם לאו יפסיד ומיהו נראה בעיני דהאי שני רשע מיקרי דכיון דיהב זוזי לוקח ראשון לא גרע מעני המהפך בחררה ובא אחר ונטלה ממנו דמקרי רשע ע"כ. וכתב הר"ן ז"ל דבודאי שלדברי מי שסובר דחייב להחזיר המעות ללוקח ראשון רשע מיקרי דכיון דמחייב למיתן דמי ה"ל כלוקח ובלוקח כ"ע מודו דנקרא רשע כדמוכח בריש האומר בקדושין אבל לדברי רשב"ם ז"ל שכתב דלא מחייב לאהדורי דמי א"כ ה"ל כמציאה ור"ת חלוק דבמציאה לא אמרינן נקרא רשע ע"כ. הא למדת כי לדעת רשב"ם ז"ל בכל גוונא נקרא רשע וכן דעת הרמב"ן ז"ל וכן דעת רש"י ז"ל דאפילו בהפקר נקרא רשע וכן נראה דעת הרמב"ם ז"ל והכי משמע לי מדאמר עני המהפך בחררה ולא קאמר המהפך בחררה משמע בעני דאיירי הבא לזכות מן ההפקר הרי לפי שיטה זו שמעון נקרא רשע. ומה שהקשו על שיטה זו שאם לא יזכה בזאת לא ימצא אחרת לא קשיא אדרבה דוק לאידך גיסא אם העני המהפך יטלוה ממנו לא ימצא אחרת: הילכך הנכון בזה שחכמים השוו מדותיהם ואמרו בכל הדברים עני המהפך בחררה ובא אחר ונטלה ממנו נקרא רשע ואעפ"כ זכה בה שלא כדעת ר"ת שכתב דכל מקום דאמרינן נקרא רשע ב"ד מחייבין אותו להחזיר וכבר הארכתי בזה בתשובה אחרת: ומ"מ אומר אני דבנ"ד אפי' ר"ת ז"ל ובעלי שיטתו מודים דנקרא רשע מכמה טעמי חדא דדמיא לקניות קרקעות דכ"ע עניים אצלם וכדכתיבנא לעיל. ותו כיון דלוי לבש מלכות זכה באלתזם ועדיף ממהפך בחררה ותו דלא סגי שלא הוציא מעות ועדיף ממהפך בחררה ואע"ג דדינא דמלכותא הוא שאפילו אחד שלבש האלתזם אם יוסיף אחר מקבלין אותו מ"מ מידי רשע לא נפיק אע"פ שזכה מדינא וכן כתבו כל המפרשים גבי האי מימרא דשמואל דכתיבנא לעיל. וליכא למימר בנ"ד שלא ימצא אלתזם אחר לקחת כמו שאמר ר"ת ז"ל גבי הפקר דהא גבי מימרא דשמואל דמייתינן לעיל זכה השני מן ההפקר וליכא למימר ילך ויזכה בהפקר אחר ואפילו הכי נקרא רשע ותו דלוי עני הוא לאותו אלתזם כדי שלא יאבד כל בית אחיו. ותו שאחיו המת כבר זכה באלתזם בכל דרכי הזכייה וזכו בני אחיו במקום אביהם ולוי אחיו של מת נכנס במקום אפטרופוס ליתומים ולפי זה אפי' היו נותנים האלתזם לשמעון היה בדין להוציאו ממנו דהא קי"ל שאם זכה בחררה ובא אחר ונטלה ממנו הוי גזל גמור שהראשון קנה קנין גמור וכ"ש שנקרא רשע: וגדולה מזו כתב מהרר"י קולון ז"ל סימן כ' דאפילו כלה זמן אם לא נתרשל זה מלהוציא חוקים אחרים דלא גרע מעני המהפך בחררה ע"ש. הרי הדבר ברור דנ"ד נקרא עני המהפך בחררה ושפיר עבוד דאפרישו את שמעון שלא יהיה רשע: