תשובות הגאונים (שערי תשובה) · חלק ס״ב סימן ב׳

וששאלתם והלכתא אסור לתפור בגד צמר בחוטי פשתים ואפי' כרים וכסתות דקי"ל תפירה כאריגה דמיא והלכתא כרבי שמעון דאמר אפי' עשר מצעות זו ע"ג זו וכלאים תחתיהן אסור לישן עליהן ואמר הגאון ז"ל (נ"א ועוד לו ז"ל) שרי בכרים וכסתות ואלו הן תורף דבריו והלכתא בגדים של מלבוש ושל כסות כיון שאיסורן מן התורה אפי' לתפרן בחוטי פשתן אסור אבל בכרים וכסתות שאיסורן מדרבנן אם תפרן בחוטי פשתן אין בכך כלום ומרדעת של חמור, הרי הוא ככרים וכסתות ואמרו רבותינו ז"ל לא יעלה עליך אבל אתה מציעו תחתיך אבל אמרו חז"ל אסור לעשות כן שמא תכרך נימא א' על בשרו ואפי' וילון גזרו ביה רבנן מפני שהשמש מתחמם כנגדו והא דאסר רחמנא צמר ופשתים דוקא צמר אילים דגמרי' לה מציצית אבל מידי אחרינא לא והרב ברג'לוני ז"ל כתב לית לן להדורי אדאורייתא ודרבנן אלא למילף ולמידע הי דאורייתא והי דרבנן אבל לענין איסורא כולה אסירי וכדאמרינן בכמה דוכתי כל העובר על דברי חכמים חייב מיתה כי אין התורה מפורשת אלא במה שפירשו רז"ל וכדגרסינן לא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא על תורה שבע"פ שנאמר כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית וגו' וכתיב לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל הילכך אסור לתפור שום בגד של צמר בחוטי פשתן ושום בגד פשתן בחוטי צמר ולא לחבר שום בגד צמר בצמר עצמו אלא במינו אא"כ מחברו בקנבוס או במשי וכדתנן בכלאים אין אסור משום כלאים אלא צמר ופשתים וכ"ש נמי לחבר שום מלבוש של פשתים בצמר ולא לעשות ערדילים לזה כגון חוליא הקרוי אטר"ש ואפי' לתפרן במשי והוה ליה כשתי תכיפות דהויין להו חבור מפני שהתכיפה במחט הויין תכיפה ואפי' היא ממשי הפשתן והצמר להיותן ב' תכיפות הילכך אסור מכל פנים: