וששאלתם המפקיד יינו אצל גוי אסו' בשתייה ומותר בהנאה ומנ' גוי שהגיע לכלל איסור ויודע בטיב ע"ז ומשמשיה כיון שנוגע ביין ומשכשך אסור אפי' בהנאה משום חומרא דע"ז ומגע גוי שלא בכוונתו אסור בשתייה ומותר בהנאה. וגוי שאין יודע בטיב ע"ז ונגע ביין אסור בשתייה ומותר בהנאה ואפי' קטן בן יומו אמר רב נחמן אמר שמואל הלוקח עבדים מן השוק אף עפ"י שמלו וטבלו עושין יין נסך עד שישתכח שם ע"ז מפיהם והלכתא יינו של ישראל בכפרים הדרים בהם ואעפ"י שהוא ברשותו של גוי אם המפתח וחותם ביד ישראל מותר אותו יין בשתייה ואין לחלק בין כפר שיש בו ישראל לכפר שאין בו ישראל בזמן שהוא יינו של ישראל כשמפת' וחותם בידו אבל בזמן שהוא יינו של גוי וישנו ברשות של ישראל צריך לשמרו ולהחמיר עליו ביותר ולמה שאם נמצא גוי אצלו אין נתפס עליו כגנב שיכול לומר בשלי אני עומד דאמר רבא אם נתפס עליו כגנב חמרא שרי ואי לאו אסיר:
תשובות הגאונים (שערי תשובה) · חלק רנ״ב סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1858
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הגאונים (שערי תשובה), מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.