ומה ששאלת... הנזכר בכתב הנאמנות שאמר שישבע [ויקבל] מחצה. אם זה אמת או לאו. התשובה. הוא לא... יפסידו. וזה כי הנשבע הוא רק על אחד משני פנים. והוא ששבועתו תהיה או באמת או בשקר. ואם נשבע באמת למה זה יפסיד המחצה ולו הזכות בכולו. גם אנחנו נשביעהו על מה שלא נתן לו ולא יתכן להשביע על מה שלא נתן לו. הלא תראה כי לשאלתנו במקום אחר ולימא שבועה שכולה שלי באה התשובה מי יהבינן ליה כולה. ואם הוא משקר בשבועתו הלא אין ליתן כלום בשבועת שקר. גם מי שיש ספק בשבועתו לא ישבע ויפטר ואיך ישבע זה ויטול. ובזה נתברר בטול הדעה הזאת. ואמנם היסוד אשר על פיו נעשה במקום שקם עליו בתיקו הוא בממונא חומרא לתובע וקולא לנתבע:
תשובות הגאונים (הרכבי) · חלק פ״ז סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Berlin, 1887
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הגאונים (הרכבי), מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.