ולה איצא ז"ל. אשה בת ישראל שנשתמד אביה יורשתו אותו. ואפילו אביה גוי גמור כמה ששנינו גר וגוי שירש את אביהם גוי רשאי ישראל שיאמר לג[וי טול] אתה עבדה זרה ואני מעות [א]תה יין ואני פירות ואם משבאו ברשות ישראל אסור. וכיצד באו לרשות ישראל כגון שחלקו תחלה ואחר כך החליפו. מיכן למדנו שאפילו גוי גמור שמת הרי בנו הגר יורש אותו ואין צורך לומר גוי שהוא יורש את אביו גוי אלא אפילו גוי גמור שמת אביו הרי בנו יורש אותו ירושת תורה שכן שנו רבותינו וחשב עם קונהו ולא עם יורשי קונהו מיכן למדנו שיש לגוי יורשים. לפי שפרשה זו בישראל הנמכר לגוי נאמרה וכיון שהוצרך הכתוב למעט יורשי קונהו מיכן שמן הכתוב הגוי יורש את אביו:
תשובות הגאונים (הרכבי) · חלק תקמ״א סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Berlin, 1887
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הגאונים (הרכבי), מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.