ושש' האי דנהגו בני מקומנו לכתוב בצואת שכיב מרע אמ' לנו פל' היו עלי עדים בקנין וכתבו וחתמו מעכשו ותנו ביד פל' וחששת שמא יהא שטר לאחר מיתה. אל תחוש לדבר זה [שאין] בזמנינו זה מי שמתכווין להקנות בשטר אלא [בעדות] בלבד ושטר לראיה בעלמא הוא שמא ישכחו העדות. אבל להקנות בשטר אין אדם בזמנינו זה מתכוין לכך:
תשובות הגאונים (הרכבי) · חלק תקט״ו סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Berlin, 1887
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הגאונים (הרכבי), מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.