ושכיב מרע שכתב וזיכה [במקצת נכסיו לראשון וחזר ונתן לשני מי הוי זיכוי חשוב בקנין וכשם שהנותן מקצת נכסיו בקנין שוב אין לו חזרה כך זכוי נמי אין לו חזרה או דילמא אינו חשוב..]. כך נראה לי שהזיכוי והקנין דרך אחת לשתיהן שהקנין לרב כדאית ליה ולשמואל כדאית ליה. כדאמרינן כתב וזיכה לזה וכתב וזיכה לזה רב אמ' ראשון קנה [הרי היא כמתנת בריא] ושמואל אמ' שני קנה הרי היא כמתנת שכיב מרע. והינו טעמ' דלא איסתפקא ליה לשמואל בגוה משום דזיכוי אינו עומד לכתיבה כשם שהקנין עומד לכתיבה. וכשם שיכול לחזור בקנין לבדו כך יכול לחזור בזיכוי לבדו:
תשובות הגאונים (הרכבי) · חלק תקי״ד סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Berlin, 1887
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הגאונים (הרכבי), מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.