וכן הדין אם יש עדים על מה שהוציאה אלא שאינם יודעין אם [הוצאותיה] היו מממון אביה או משכר מעשי ידיה תשבע כמו שאמרנו. והשבועה היא שבועת היסת. ואם הוא דבר בלתי אפשר אין מקבלין דבריה בזה אלא הממון עומד בחזקת המת. ותשבע אחותה [הצעירה] כי כל מה שהוציאה [הבכירה] הוא מממון אביהן ושוב תהיה החלוקה ביניהן מחדש. כל זה הוא אם הדבר נשאר עדיין בעין. אבל אם כבר נשתנה אין הבעל חייב לפרוע אלא יכתבו כתב [שטר חוב] על האשה שהיא בעצמה חייבת לשלם לאחותה מה שמגיע לה. וכך הדין:
תשובות הגאונים (הרכבי) · חלק תצ״ה סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Berlin, 1887
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הגאונים (הרכבי), מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.