תשובות הגאונים (הרכבי) · חלק מ״ז סימן ד׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ביני איטאפי בין אלעבקאת בטיית. פלטר שיושב בביתו ומוכר לחם ומכשירין. האי גוי דשדא סיכתא לאתונא זה הגוי שהפיל גבבה לכבשן להוקיד ובא ישראל וקבר דלעת באותה האור תונא היא המטליא היא פסיליא היא שעיתא למאי עבדי לה כי נפקי מבי מסחותא למיקר עושין אותה כשיוצאין מן בית המרחץ להצטנן בה ומפורש מתני בזר שבלילתא זרע תלתן בטיית חולכה ובזר כיתאנא זרע פשתן ותארו ושורין אותן במים וסם שיש להן ומיתו חצבי חיוארי וטחו בהו גרגישתא ומדבקי בהו ועד דנפקי מבי בני מלבליב ואכלי ליה מביאין חצבין שהן כדין לבנות וטחין אותן באדמה שמעורב בה סממנין ומדבקין בה מאותו זרע תלתן וזרע פשתן ועד שיוצאין מבית המרחץ מלבלב ואוכלין אותו ומצנן אותן מצפרני רגליהן ועד שער ראשיהן. וכל אותן הדגין הזכורין כאן לשון יוני הן ואין אנו מכירין בהן ואמרו כי ברומי נודעין הן חזקתן אין באין אלא מפלוסי ואספמיא מקומותיהן כילבית דג קטן מאד:
נחלת הכלל · Berlin, 1887

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הגאונים (הרכבי), מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.