תשובות הגאונים (הרכבי) · חלק תנ״ב סימן ב׳

ייטיב רבנו לעיין בזה השטר אם קנין זה השטר מתנה הוא קנין קיים או לא. גם יביא ראיה להכשיר השטר אם הוא כשר או לבטלו אם הוא בטל. מפני שאחד מהמורים בטלו משני טעמים. א. מפני שלא נמצא בו מהיום או מעכשו שיצא מגדר האסמכתא במאמר שאם חס ושלום אירע בי דבר מיתה וכל המאמר. ב. מפני שלא נמסר [השטר] וקימא לן אין אותיות נקנות במסירה אלא בכתיבה ובמסירה. גם יבאר לנו אם דבור על תנאי הוא כמו על מנת או לא. - התשובה. עייננו בזה השטר וראינו שאע"פ שנכתב על ידי מי שאינו בקי בדיני שטרות מכל מקום נמצאו בו דברים שעל ידם תתקיים המתנה. מפני שכתוב בו נתתי מתנה זו לאמי על תנאי זה הנזכר. וזה המאמר מוכיח שהמתנה היא מעכשו. ואין זו לשון הבטחה שהיא לשון האסמכתא. וברור מזה הוא אמרם הלכה כר' יוסי דאמר זמנו שלשטר מוכיח עליו. ומפני זה נעשית זו המתנה כאלו נאמר בה נתתי מתנה זו מהיום ולאחר מיתתי. ובזה בטל טעם האסמכתא וטעם שטר לאחר מיתה שהוא טעם תנא קמא דר' יוסי. ונשאר לפי זה רק מה שטען הטוען שהיא [המתנה] בטלה מפני שאמרו אין אותיות נקנות במסירה. ובשביל זה צריך לראות אם המתנה הזאת קרקע מיוחדת או תכשיטין ובגדים ידועים שהם בעינם. ואז היא קונה אותם בקנין בלחוד ואין צריך לא כתיבה ולא מסירה כפי המנהג שלכם במתנה לחוד. ואם היא [המתנה] מטבע או דברים שאינם בעינם היא צריכה לכתיבה ומסירה כדין המוכר שטר חוב: