ושש. לעינין הא דתנן שהאשה מתקדשת בפרוטה ושיעורה אחד משמנה באיסור האיטלקי. ופריש מר רב יהודאי זצ"ל מבריתא הא דתניא פרוטה שאמרו אחד משמנה באיסר האיטלקי שש מעה כסף דינר מעה שני פונדיונין פונדיון שני איסרין איסר שני מסימסין מסימס שני קונטרקין קונטרק שתי פרוטות נמצאת פרוטה אחד משמנה באיסר האיטלקי. ופירש מר רב סעדיה זצ"ל על זה העינין שזה האיסר אחד מעשרים וארבעה ממשקל זהב שלישמעאלים וכפשטו את החשבון אמר כלשון הזה אן אלפרוטה גז פצה מן קצ"ב גזא מן מתקאל דינאר אלערב. ורבנו אב בית דין נטריה רחמ' פירש כי פרוטה רבע חבה ולענין מקח וממכר אמ' אם יהיו הדמים שיהא בהן המכר פחות מכן בטל המכר ואינו נקרא דמים כלל. אלמא לגביה דידיה קצוב הוא ואפילו הכי קשי מימריה על דמר רב סעדיה זק"ל בהכי ואע"פ שלענין דבר קצוב הן שוין. אבל למה שכתב אדוננו עכשו בתשובות אחינו בני פאם כי איסר האיטלקי אינו ידוע אצלם ואינם מכירין אותו קשיא אתרויהו. ואו הכי הוא ואפשר שיעשה תיקון באחת מחמש פרוטות ובמקח ובממכר לעיניין קידושי אשה מה יש לעשות. אם יסמוך הסומך על דברי מר רב סעדיה ויהיו הקידושים פחות ממה שקצב לדבריו אינן קידושין ואינה צריכה גט. לדברי רבנו אב בית דין הרי כאן קידושין וצריכה גט. לדברי אדוננו דקשיא לתרויהו מאי הוי. טובא קשיא לן שיהא דבר גדול כזה מסותם ויהא המורה למאן דאו עבד על דעת מר רב סעדיה מתיר ועל דעת רבנו אב אוסר ועל דעת אדוננו פעמים אוסר ופעמים מתיר ונעשית תורה משלש תורות. יבאר לנו אדוננו התשובה בחסדו:
תשובות הגאונים (הרכבי) · חלק שפ״ו סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Berlin, 1887
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הגאונים (הרכבי), מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
