תשובות הגאונים (הרכבי) · חלק קע״ד סימן א׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ושאלת מהעדים החתומים בכתב ידם על עדותם ואחר כך חזרו בהם ואמרו כי זה המעשה היה אצלנו בעל פה ואחר זמן בא בעל המעשה והטעה אותנו וספר לנו כי כך היה המעשה וחתמנו על זה. ואחרי כן חזרנו בנפשנו ונזכרנו כי [ענין] השאלה לא היה כמו שאמר. - התשובה. צריך לראות אם כתב ידיהן יוצא ממקום אחר אינם נאמנים כמו שאינם נאמנים באמרם אנוסין היינו. לפי שאונסא דליבא שמיה אונסא כמו שאמרו במקום אחר את ליבך אנסך. ובשביל זה מנעו רבותינו כששכח העד שיזכירו בעל דין. כמו שאמרו והילכתא לעצמו לא ואי צורבא מרבנן הוא אפילו לעצמו כי הא דרב אשי וכו':
נחלת הכלל · Berlin, 1887

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הגאונים (הרכבי), מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.