ראובן הוציא שטר וכו'. - עמדנו על השאלה הראשונה וראינו דברי האומר שהעד השלישי הוא מיותר. ואם כוונתו בזה כי שני העדים אינם צריכין לו ולא נצטרפו עמו אלא הוא חתם בלא ידיעתם. הנה כזה היה אפשר לנו לומר לולא באו העדים ואמרו כי לעדות נתכוונו שלשתן. וכיון שאמרו כזאת לא נוכל להחשי כלם יחד. אבל צריך לראות אם העדים האלה מהבקיאים בדיני ערות ויודעים שהקרובים פסולים זה לזה לעדות לא נקבל דבריהם [שלעדות נתכוונו שלשתן] אלא נאמר בזה עדים החתומין על השטר נעשו כמי שנחקרה עדותן בבית דין וכיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד. ואם [העדים] אינם מהבקיאים בעניני עדות ודיניה אין לנו לחשבם כיודעים ולעשותם כמכזבים במה שאומרים שלא ידעו אף כי אמת הם דוברים כי זה לא יתכן מצד השכל. הלא תראה אמרם בההוא תברא דהוה חתימי עליה רבה בר רב (נחמן) [חנן] וכו'. ואמרו שם אף על גב דאמרו רבנן כיון שהגיד [שוב אינו] חוזר ומגיד צורבא מרבנן לא אורחיה למידק. וכן אלה העדים לא נוציאם מן הפנים הגלוים בהם כי לאסהודי אתו ועדותן בטלה. ואם כי העיקר הזה בעדות על פה מפני שעכשו נחקרה עדותן. גם אלה העדים שאינם ממי שנאמר בהם נעשו כמי נחקרה עדותן עכשיו היא שעת חקירתן:
תשובות הגאונים (הרכבי) · חלק קע״ג סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Berlin, 1887
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הגאונים (הרכבי), מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.