ושאלת איך תוכל האשה למחול כתובתה לבעלה הלא אמרו אסור לאדם לשהות שעה אחת וכו'. - דעתי בזה כי המוחלת שדברו בה רבותינו אינה יושבת תחת בעלה אלא [שמוחלת] בשעת מיתתו או לאחר מיתתו ומוחלת אותו ליורשים. אבל אם היא יושבת תחתיו או צריך שתשאיר לעצמה עיקר כתובה או תיאסר על בעלה ותהיה בעילתה בעילת זנות מפני שהלכה כר' מאיר דאמר כל הפוחת לבתולה ממאתים ולאלמנה ממנה הרי זו בעילת זנות. ואם מחלה לבעלה כשהיא תחתיו והוא רוצה לישאר עמה חייב הוא לכתוב לה [כתובה] אחרת מזמן דהשתא לא מזמן ראשון מפני [שהכתובה] הראשונה כבר נמחל שעבודה:
תשובות הגאונים (הרכבי) · חלק ק״י סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Berlin, 1887
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הגאונים (הרכבי), מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.