תשובות הגאונים (הרכבי) · חלק ק״ו סימן א׳

ואין לאיש לגבות מנכסים משועבדים אלא אחרי שישבע הלוה שאין לו. וכן לא יחזור המלוה על הערב אלא אחרי שישבע הלווה שבועה שאין לו. כמו שאמרו המלוה את חבירו על ידי ערב לא יתבע ערב תחלה. ואם אצל הטוען שאין לו נמצאו מטלטלין וטען שהן לפלוני חייב הפלוני לישבע כי שלו הם. וכן אם נמצא בידו שטר יגבה את חובו אם ישבע שלא נפרע כלום משטרו וכי [הלווה] חייב לו. ואם בעליהן [בעל המטלטלין או השטר] לא נמצא במקום זה מעכבין הדבר עד שיבוא אם ביאתו אפשרית או יכתבו לו עד שיתברר הדבר לאמתתו. ואם היו עליו שטרות לגוים ממכירה וקנין אין אנו חוששין להן. כי אין לוקחין ממון שנתברר שהוא לישראל ומעכבין עד שינתן לגוי. ואין אומרין פן יבוא הגוי ולא ימצא מה ליטול אצלו ויחבשהו בבית הסהר. כי המקום לא חייבו לפדותו [את הלוה] מן הגוי בממונו לבד חוץ מכל ישראל. ואם היו השטרות בעסק שותפות ונתברר כי הממון שבידו הוא לגוי מניחין אותו להגוי. אבל אם לא נודע הדבר בברור רק נתפשט הקול כי הממון לגוי ישבע [הלוה] שהממון לגוי ויניחוהו לו: