תשובה מאהבה חלק א · חלק צ״ט סימן ב׳

אחרי שאילת שלום כמשפט כו' ועל קושיתו שפסק הרא"ש פ' הזרוע כהן שמכר פרה לישראל ע"מ שהמתנת שלו דהוי מתנה ע"מ שכתוב בתורה ותמה מעלתו נ"י הא זכתה התורה לבעלים הט"ה והוי תנאי שבממון ותנאי קיים ומכח קושיא זו הוכיח מעלתו הרב דהרא"ש לעצמו ס"ל ט"ה א"מ ומיישב בזה קושי' השפתי כהן (בח"מ סימן ש"ן) מה שתמה על הטור דס"ל ט"ה א"מ והוא נגד אביו הרא"ש ז"ל פרק שני דקדושין בסופו שפוסק שמה ט"ה הוי ממון וכתב מעלתו הטור ס"ל דהרא"ש לעצמו סבר ט"ה א"מ מכח סוגיא דזרוע הנ"ל וע"ז סמך הטור עכ"ד נפלאתי מאד על חכם כמותו י"ב דהא הרא"ש כתב וז"ל כתב הר"ח אע"ג דסלקא שמעתתא דט"ה א"מ קיימ"ל דממון דהרי אסיק רבא כו' ומלתא דרבא עיקר וכן הלכה עכ"ל ותו לא מידי ואיך עלה על דעתו הרמה דהרא"ש לעצמו ס"ל ט"ה א"מ ועוד איך שייך לומר שיפסוק מפורש ט"ה ממון ויסמוך על פרק זרוע אשר שם לא נאמר שום רמז וזכרון מט"ה אי הוי ממון או לא אפילו ע"י פלפול בעלמא דאי כדברי ידידי מעלתו נר"ו שדבר זה תלוי אם ט"ה ממון או לא ל"ל להש"ס (חולין שם קל"ד ע"א) להמציא פלוגתא חדתא מ"ס ע"מ שיורא ומ"ס לאו שיורא לימא בהא פליגי אם טה"מ אם לאו ואף שאין על זכרוני במהירות פלוגת דתנאי בזה ולחפש אין לי זמן עכ"ז ס"ד בכמה מקומות בתלמוד שהיא פלוגתא דתנאי ויותר מסתבר לומר דפליגי בזה מלהמציא פלוגתא חדשה ובאמת קושיתו מעיקרא לק"מ אף דהרא"ש ס"ל טה"מ דוקא ביד בעלים לתת לכל כהנים שירצו וזוהי מצות הפרשה ולא כשהמתנות ביד הכהן שאינו מקיים מצות ונתן לכהן וגו' והיינו שכתב הרא"ש ואין בו כח להתנות זה שהתורה אמרה שיתנה לכל כהן שירצה כו' עיין שם היטב וזה שאינו מקיים מצות נתינה ותנאי בטל והמעשה קיים כך נלע"ד נכון (ואח"ז רב הצעתי דברים האלה לפני ידידי וחביבי הרב הגדול מוה' בצלאל רנשבורג והראה לי הקושי' בס' כנסת גדולה (בי"ד סימן ס"א בהגהות הטור אות נ"ד) ותירץ כמ"ש והנאני שכוונתי לדעת הגדול).