תשובה מאהבה חלק א · חלק צ״ז סימן ב׳

אלא אי קשיא הא קשיא להר"ר אביגדור מאי קא דייק הש"ס ביומא ובסוכה מר"צ הא כביצה בעי סוכה דלמא אפי' כביצה לא בעי סוכה הא אליבא דר"צ שיעור בהמ"ז כביצה וכמ"ש תו"ס בד"ה ולא בירך ע"כ מפת איירי מדקאמר נטלו במפה ואכלו דהנוטל ידיו לפירות ה"ז מגסי הרוח ודלמא ר"צ בי"ט מיירי ואי הוי כביצה הי"ט הי' עושה קבע שצריך לברך בהמ"ז והי' צריך לאכול בסוכה אבל חוץ משבתות וי"ט אפי' כביצה א"צ סוכה וצ"ע קצת יען אימתי הי"ט משוי לי' קבע אי שמחת י"ט רשות וא"צ לאכול פת בי"ט אין הי"ט משוי לי' קבע ומעתה י"ל התלמודא הוי מוקי ר"צ כר"א דאי כר"י קשה קושית תוס' הנ"ל מנ"מ אם צריך לאכול בשביל י"ט או בשביל סוכה ומה שתירצו דנ"מ אם ירדו גשמים זה הי' דחוק (כמ"ש הרשב"א ומביאו הב"י סי' תרל"ט) וצל"ע קצת על הטור שם וז"ל אין קיצבה לסעודות של סוכה אלא אם ירצה יאכל ואם לא ירצה לא יאכל שאין המצוה אלא כשיאכל שלא יאכל חוץ לסוכה חוץ מליל י"ט הראשון שהוא חובה לאכול אם ירדו הגשמים לא יעצרנו הגשם ומיהו כשאכל בה כזית דגן יצא אע"ג דשיעור אכילה בלא סוכת הוא בכביצה שאני ליל הראשון שהוא חובה טפי ואפי' לא בעי למיכל אלא כזית אסור לאכלו חוצה לה הלכך יוצא בו נמי י"ח סוכה עכ"ל רבינו ז"ל הרכיב שני דעות יחד ודבריו נובעים מהר"ן (סוכה כ"ז ע"א) ורבנן אמרי כדירה מה דירה אי בעי אכיל אי בעי לא אכיל לאו למימרא דאי בעי לא אכיל כלל א"נ דלא אכיל פת דהא בפ' ג' שאכלו מוכח דחייב אדם לאכול פת בשבתות וי"ט כו' בי"ט ראשון של סוכות גמרינן דמחייב לאכול שיעור שהוא חייב לאכול בסוכה דאלו מדין י"ט סגי לאכול כביצה עראי חוץ לסוכה דגמרינן מחג המצות דמחייב לאכול שיעור המחייב לאכול בסוכה לפיכך נראה שהוא חייב לאכול יותר מכביצה אלא שי"א דכיון דגמרינן מחג המצות לגמרי גמרינן מיני' מה התם בכזית אף הכא בכזית ואע"ג דבשאר ימות החג כזית עראי הוא ורשאי לאכול חוץ לסוכה אפ"ה בליל י"ט הראשון כיון שהכתוב קבעו חובה לאכלו בסוכה עשאו אכילה קבע ואחרים אומרים דלהכי גמרינן לילי י"ט הראשון של חג מחג המצות לומר שאפי' ירדו הגשמים חייב לאכול בסוכה אע"ג דמפטר בשאר יומי עכ"ד עכ"פ לדעת האומרים כיון שהכתוב קבעו חובה ל"צ לומר אפילו ירדו הגשמים וה"ה להיפך (ומנא לי' לרבינו ז"ל הני שני דינים יחד ועיין שם בב"י שדעת הרשב"א באמת אם ירדו הגשמים אינו מחויב לאכול אפי' בליל הראשון ואין כאן מקומו) והשתא דמוקי לר"צ כר"א פריך שפיר הא כביצה בעי סוכה כו' דאפי' ר"צ בי"ט מיירי אפ"ה לדידי' אין הי"ט משוי קבע.