אמנם לפמ"ש הרא"ש אפי' אי פירי בעי סוכה דוקא כשקובע עצמו לאכילת פירות עיש"ה והדר' הקושי' לדוכת' מדוע החמיר ר"ג בדבר הפטור ואי משום חשש שמא יאכל כשיעור הא אפי' אם יאכל כשיעור אינו חייב עד שיקבע וצ"ל דהש"ס מוקי להך מעשה דר"ג בדרך קבע ובזה מתורץ קושי' המג"א (א"ח סי' תרל"ט סק"ו) ודוק ואע"ג דבמס' יומא לא נחית התלמודא לזה אליבא דר"צ מ"מ אליבא דר"ג י"ל כמ"ש ואליבא דר"צ ס"ל לתלמודא שם כ"ש תוס' ד"ה הא כביצה בעי נ"י ודוק כי קצרתי מאד.
תשובה מאהבה חלק א · חלק צ״ו סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.