תשובה מאהבה חלק א · חלק צ״ו סימן ב׳

ונלע"ד דברי הרמב"ן ז"ל שרירן וקיימן כי הנה ילד"ק לפי מה דמסיק התלמודא דלמא פחות מכביצה נטילה לא בעי כו' ולא משום סוכה אם כן לא שייך הכא מידי נטילה וברכה מאי דכר שמי' תנא היכא קאי דתנא נטילה וברכה לפי הנראה קאי אמעשה דריב"ז ור"ג ועוד למנ"מ נקט כלל ואוכלו חוץ לסוכה ועוד למה באמת לא החמיר ר' צדוק אפילו על פחות מכשעור כמו ריב"ז ור"ג והר"ן ז"ל דחק עצמו וכ' ריב"ז ור"ג החמירו לידע ולהודיע שאם רצה אדם להחמיר על עצמו רשאי ואין בזה משום כל הפטור מן דבר ועושה נקרא הדיוט ור"צ לא החמיר להודיע שאם רצה ת"ח שלא להחמיר על עצמו רשאי ולא הוי כמו שאינו מדקדק במצות ונלע"ד לתת טעם למה באמת בדבר הזה אם בא להחמיר על עצמו רשאי דלא קיימ"ל בכ"מ כל שאינו מצוה ועושה נקרא הדיוט ונר' דהכא שאני שאין לחוש אם נתיר לו פחות מכשיעור ואתי למיכול כשיעור לפ"ז י"ל מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי גם ר"צ חשש לזה אלא בעבור שאכל פת פחות מכשעור ע"י מפה ולכך לא חשש שמא יאכל כשיעור בלי סוכה דאם יאכל כשיעור יהי' צריך נט"י ויזכיר עצמו וילך לסוכה אבל כביצה דלא מהני מפה ובעי נט"י ולית לי' היכרא ואפילו אינו חייב לאכול בסוכה ואפ"ה הי' אוכלו בסוכה מחשש שמא ישכח ויאכל כשיעור והנה התלמודא לא אסיק אדעתי' הכי ופריך מדיוקא הא כביצה בעי סוכה תיובת' דר"י ואביי ומסיק לאו לדיוקא קאמר אלא משום פחות מכביצה נטילה וברכה לא בעי ולכך לא חשש להחמיר לאכול בסוכה רק אית לי' היכרא הא כביצה בעי נטילה וברכה ואפילו אינו חייב בסוכה ואפ"ה הי' חשש להחמיר כריב"ז ור"ג לאוכלו בסוכה מחשש שמא ישכח ויאכל בלי סוכה ואם כן מדין סוכה קא מיירי ורווחת לשמעתת'.