תשובה מאהבה חלק א · חלק צ״ד סימן ג׳

תשובה לחתני הרב הגדול הנ"ל. ע"ד שאלתך שאלת חכם פירות המרוקחים בדבש וחומץ והפירות צפים בתוך המשקה ונמצא שם תולעים ותלעים אלו אינם בדמותם ותבניתם כמילב"ן הנראין יום יום הם קטנים מאד אשר כמעט לא שלטה בהם עין הרואה ולבנים מאד ע"כ שאלתך בקצרה והארכת והראית פנים מסבירות להקל ולהחמיר ולא אוכל להשתעשע עמך כי הן היום אני טרוד מאד הן בשאלות הנהגות יום יום כי רבות הנה הן בשאלות בעניני החג כל העם באתרוגייהו ואני בתוך הגולה כי החדר אשר אני יושב בו כל השנה ושמה כל ספרי הוא סוכת החג שעושין אותו לשם חג גם צויתי לתלמידי יצ"ו ללמוד הסוגיא דכותבת הגסה במסכת יומא ועיף אנכי מדרשותי בימים העברו ומצום העשור ומתפלת נעילה כמה סבות לא אבוא בארוכה לאהבתך פניתי מעט מה שנלע"ד בקצרה כי השאלה הזאת צריכה עיון ועיון אהובי חתני הרב נר"ו לפי תכונתם אשר אתה מצייר אותם התולעים אין ספק אצלי כלל שהמה התולעים אשר דרכם להיות גדילים בחומץ ומעשי' בכל יום למצוא תולעים כאלו בחומץ (והסנן בפשתן אינו מועיל להם כי יוצאים בנקבי האריגה בין שתי וערב בעבור קטנותם ודקותם וכבר נהגו לבשל החומץ ולסנן אחר כך בסמרטוט עבה וקשה) וכלל גדול בדין תולין במצוי בין להקל ובין להחמיר כמבואר (בי"ד סימן נ"ז) והטיבו דבריך אם זוחלים על הפירות אשר בתוך החומץ המה מותרים והיינו רביתייהו וגדולה מזו כתב רבינו ירוחם אם מערה מחומץ לתבשיל אין בזה משום פי' ומכ"ש אם פירשו על הפירות עצמן אשר בתוך החומץ אלא שיש לחוש אחרי שתולעים אלה מצוים בחומץ שמא היו התולעים בחומץ טרם שנעשה המרקחת ואחרי שנתערב החומץ עם הפירות פירשו מפירות לדפני הכלי בפנים וזהו לאו היינו רביתייהו (ועיין בסימן פ"ד בפ"ח סק"ט) ואין לומר דאוקי החומץ על חזקתי' והשתא הוא דאיתלע אם כן אם פי' על דופני הכלי בפנים מותרי' זה אינו כי מעולם לא היתה חזקה זו מבוררת ולא הוי חזקה כמבואר בתוספות בכמה מקומות בגבינות ועוד נלע"ד דה"ז דומה למקוה שרגילה להתחסר מעט מעט ואמרינן מעיקרא חסר כך החומץ איתלע ואת' ועיין נדה ב' ע"ב ובתוספות ד"ה התם תרתי ויש לפלפל בזה בארוכה ואף דשמא פי' אינו ברור לכל הפוסקים אלא במקום דאיכא ריעות' כמו אם חורו נקוב לחוץ ועיין (בש"ך ס"ק י"ג ובט"ז ס"ק י"ג ובט"ז סק"ח) אבל לפענ"ד ברור אותן התולעים ודאי פירשו בדופני הכלי בפנים ועינים רואות ואין להקל כ"ז נלע"ד במהירות כי טרדותי רבו למעלה ראש וה' ינשאך לכל לראש ובסוכת אל חי. חי חי יזכור החיים והשלום יחדו יהיו תמים כנפשך ונפש חותנך הדש"ת. הק' אלעזר פלעקלס.