תשובה מאהבה חלק א · חלק פ״ז סימן י״ג

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ועוד הי' נראה לומר לכאורה בישוב דברי הפרישה שהביא בשם מהרר"פ מ"ץ דמיירי באחד שקבל עליו בנדר לתת קופה יתירה של מעשר כפי הדין ועתה קיבל עליו מחדש ליתן חומש נכסיו בכל שנה מן הריוח שתבא לידו בזה מיירי מהר"ר פנחס מו"ץ שחזר בו אח"כ ויכול לחזור בו אם הוא מדבר שלא בא לעולם דזה אינו מדרבנן אלא מדת חסידות בעלמא אבל מקופה ראשונה דמעשר שהוא חיוב על כל איש ישראל א"י לחזור בו דגם מוהר"פ מו"ץ מודה דמדרבנן הוא ואפשר מדאוריית' ולפ"ז יש ג"כ לחלק ולישב בתשובת מהר"ר מנחם הנ"ל גם הוא מיירי בענין כזה ותדע דהכי הוא דאל"כ דברי הגאון בעל פרישה זה את זה סותרי' דהא לעיל כתבתי שסתם בשם מהר"פ מי"ץ דאינו לא מן התורה ולא מדרבנן ובסימן ר"מ בי"ד כתב בפשיטות וז"ל מ"כ בשם מהר"מ האידנא דמעשר כספים מדרבנן שרי להאכיל לאביו ממעות מעשר אלא ע"כ דיש לחלק אמנם תשובה זו סתומה דמ"ש האידנא דמעשר כספים מדרבנן משמע שבזמן הקודם הי' אפילו מדאוריית' והי' אסור להאכיל לאביו מעות מעשר אפילו להעדפה כמ"ש שם בשם תוספות פ"ק דקדושין וזה אינו דהא לא נמצא שום שינוי במעשר כספים מאשר הי' בתחלה דבשלמא מעשר הארץ מפרי הארץ נשתנה בין ארץ וח"ל ובין עכשיו לקודם החורבן אפילו בארץ כמ"ש הטור בסימן של"א משא"כ מעשר כספים דלא נשתנה דמ"ש ארץ מח"ל ובפני הבית ושלא בפני הבית בזה אם הוא דאוריית' ועכ"פ איך שיהי' חל על החתן במדינותינו החיוב תכף לעשר ואיך ס"ד שיורשי האשה יוציאה בדייני' הנה הארכתי קצת מענין לענין באותו ענין ולולא בנו התורני המרומם מוה' הירש נר"ו אץ מהומה לביתו הארכתי יותר להראות אהבתי עליו וידעתי שאין לסמוך על כל דברי הנ"ל כי כלם נאמרו בחפזון כל מה שפלט הקולמס במושכל הראשון כתבתי ובחפזי כל האדם כוזב נאם ידידו החפץ בכבודו יהי כזית הודו כזית הנטופה בשעתי' ותרוממנה שעתי' כדקא סלקא אדעתי. ה"ק אלעזר פלעקלס החובק"ק ג"ט ואגפי' יע"א.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.