תשובה מאהבה חלק א · חלק ח׳ סימן ג׳

אתה תלמידי ואוהבי אש קדחה בי ולבי בוער בקרבי מאד חרה אפי וחמתי בערה בך עד אשר לא אוכל לדבר במתק שפתים כי מר לי מר מה זו שאילה אמרו ז"ל במס' פסחים דף מ"ט ע"ב על ע"ה שהן שקץ ונשותיהן שרץ ועל בנותיהם הוא אומר ארור שוכב עם כל בהמה נלע"ד כינו את ע"ה בשר שקץ שהוא לשון תועב ומגואל אשר גם בעבודת אלילים נאמר שקץ תשקצנו וגו' ואשתו כשרץ הוא בעבור שמרחיש ומתנוע תמיד בכל עת כן אשת ע"ה השקט לא תוכל ומ"ש על בנותיהם ארור שוכב עם כל בהמה ר"ל כמו שאין חילוק בין בהמה גדולה או קטנה ועיין במס' סנהדרין דף נ"ד ע"ב ובהרמב"ם פ"א מהל' אסורי ביאה הלכ' ט"ז כי בכל בהמה לא תתן שכבתך כתיב ואפילו ביום לידתה ואם הוא גדול שניהם נסקלי' ובלא התראה במזיד ענוש כרת והוא בכלל ארור שכולל נדוי חרם שמתא (ועיין מ"ש עוד לקמן בסמוך אי"ה ביאור המאמ' הזה בשם מורינו הגאון אמתי נר"ו) והסכימו כל הפוסקי' דרז"ל דברו בע"ה שאינו מדקדק במצות ואפילו אינו עושה להכעיס ומ"ש הטור באה"ע סי' ב' לא בכל ע"ה מיירי אלא במי שהוא חשיד לעבור להכעיס כבר פי' הב"ח ר"ל שהוא חשוד אף במה שהכל יודעים שהוא אסור ולא לאפוקי בעובר לתיאבון קאמר אלא אפילו לתיאבון קרי פה להכעיס מאחר שיודע שזו מצוה וזו עבירה ועובר עליהן במזיד ואעפ"י דאינו לא רע לשמים ולא רע לבריות קוראים עליו הם שקץ כו' מאחר שהוא חשוד שאינו מדקדק במצות במזיד וחשבינן לי' כעובר להכעיס והטור אתי לאפוקי אם עובר מצות מחמת טעות שאינו בקי עיין שם ועיין בשולחן ערוך שם סעיף ו' בהגהות רמ"א ובאחרונים.