תשובה מאהבה חלק א · חלק ע״ו סימן ה׳

קול דודי הנה זה בא אחרון של חג האביב וברכתי ברכת הנהנין על החביב האח חמותי ראיתי אור נוגה לו מסביב הטיב אשר דבר כבודו הרמה נ"י אפילו הכשר קרובי' או פסול לעדות מ"מ הואיל מדאורייתא אינו בכלל עדות לא ישא עון אם לא יגיד וכן דעת הרמב"ן והרשב"א והירושלמי מסייען וכן דעת בעל תוס' י"ט לשטת הרמב"ם פ"ד מי"א משבועות וכ"ז נעלם מבעל שבו"י סי' קמ"ו וכבר הרגיש בעל או"ת סי' כ"ח ס"ק ב' אמנם מה שפלפל כבודו בחכמה באורחא חריפא מה דמסיק הש"ס (ב"ק נ"ו א') אלא בחד ה"ה בתרי קרובים לא חשיבי אלא כחד ובזה אזלה ראי' שני' מבעל שבו"י שם אהובי ידיד עליון מה דמסיק התלמודא אלא בחד פירש"י שמחייבו שבועה כו' פי' לכך אפי' חד חייב בד"ש וז"ל הרב אלפסי והיודע עדות לחברו ואינו מעיד לו ואפי' בחד סהדא משום דמחייבין אפומי' שבועה דאורייתא ויעויין בנ"י שם ובזה עדיף עד אחד ממאה עדים קרובים כי עד אחד מחייב שבועה דאוריית' ועדים קרובי' לא שמענו מעולם שמביאים לידי שבועה דאוריית' ויעויין במהרי"ק שרש פ"ז הן אמת לענין שבועת היסת כ' התה"ד סי' ש"ח אחרי שהיא תקנתא דרבנן לא פסלו קרובים אם הם נאמני' לתובע ויעון בהגהות רמ"א ח"מ ס"ס ע"ה אך הסוגיא משבועה דאורייתא קא מיירי וכן בהרי"ף להדיא ופשוט הוא ואיך עלה על שכלו הצח במה דקאמר התלמודא אלא בחד היינו נמי תרי קרובים דכהדדי נינהו נחזי אנן אם אינם מחייבים שבועה למה יתחייבו בד"ש ובזה נסתלקה הראי' בעצמה שמביא בעל שבו"י לכך לא אוקי הגמרא בשני קרובים והכשירוהו אחרי שקרובים אינם מביאים בשום אופן לידי שד"א.