תשובה מאהבה חלק א · חלק ע״ו סימן ב׳

מכתב כבוד אדוני הרב החכם השלום נ"י הגיעני נכון כו' וכשמן הטוב המשמחיה נפש בן צוף טעם דבריו אותי שמחו ויען ראיתי מתוכו שעודנו על קו המנוחה והשלום וכה יתן וכה יוסיף ה' לו ולצאצאיו עדי נצח עתה באתי כו' והנה על מ"ש אדוני הרב השלם נ"י שכשר הוא להעיד כמבואר בשו"ת שבו"י תמה אני על רוחב שכלו ועל רוב בקיאתו שנעלם מאתו דברי הר"ן בפ' שבועות העדות על המשנה והם יודעים לו עדות עד מפי עד או שהי' אחד מהן קרוב כו' דמבואר שם דאפילו קבלוהו והאמינוהו או הכשירוהו לעדות אינו יכול להעיד וע"כ צ"ל לדעת הר"ן דבכלל ברחוקי' ולא בקרובים נכלל גם קרוב שהכשירוהו ולכן מסיק הס"ס דאינו נוהגת אלא בראוי להעיד לא אתי אלא לאפוקי מלך ומשחק בקוביא ואי לאו דתנן בהדי' במשנה ולא בקרובים היינו ממעט מראוי להעיד גם קרוב כו' כדעת הב"י והסמ"ע בכוונת הטור ויעיין ב"ח סימן כ"ח ולפ"ז נלע"ד דאזלא לה הראי' ברורה מהרב בעל שב"י ז"ל וגם ראיותו מפ' הכונס לענ"ד לפי מה שהוכיח המרדכי בפ' הגוזל בתרא מהאי בר ישראל דידע סהדותא לעכו"ם כו' דתרי קרובים לא חשיבי אלא כחד דהא בדינינו מוציאין עפ"י הקרובים הובא ב"י שם אם כן מה שתירץ הש"ס שם בהכונס אלא בחד ה"ה בתרי קרובים ולדעת הר"ן והרמב"ן אף בשהכשירוהו י"ל דלא חשיבי אלא כחד ולק"מ.