תשובה מאהבה חלק א · חלק ע״ג סימן ג׳

ועל אשר האריך מעלתו על ש"ע י"ד סי' קפ"ה הי' משמש עם טהורה כו' ותמה אם יתמהמה עד שימות האבר הא יש לחוש שיוצא זרע ויהי' בנו בן הנדה הפגום או אם אירע כך בשאר עריות יהא בנו ממזר והאריך וצדד אם הוא באופן שיש לחוש לזה אפשר מוטב להוציא אבר חי תמה אני מאד על מעלתו והס לא להזכיר (הנה מלבד שהדעת נותנת אם ישהם בלא דישה וכובש מעינו לא יזרע ולא יצמח) איך שגה בזה וכי אומרים לו לאדם חטא חטאה גדולה עון כרת החמור כדי שיזכה בנו שלא יהי' פגום ואפילו אם יהי' בנו ממזר ודאי לא נאמר לאב שיהי' עובר על איסור כרת בשביל שלא יהא בנו ממזר הא על יציאת אבר חי ענוש כרת כמו על הביאה ובאמת דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום ואין אפי' חשש הבחנה בזה כלל לא משום פגום ולא משום ממזר לא משום פגום כמבואר בארוכה בשלטי גבורים (הנדפס אצל אלפס וק' עלי להעתיקו) ולא משום ממזר כי ממ"נ אם היא יושבת תחת אישה תולין רוב בעילות בבעל והולד כשר ואם אינה תחת אישה בודאי צריכה פרישה ג"ח ועיין באה"ע סימן י"ג סעיף ו' בהג"ה וסעיף ח' ועיין ט"ז י"ד סימן קנ"ו ס"ק י"א ועיין ב"ש אה"ע סימן ד' ס"ק ט"ו והאריכות בזה הוא ללא צורך ונסתרו כל דברי מעלתו וחלילה להמציא בזה לפרוש באבר חי ולהקל בעון כרת רחמנא ליצלן וצל"ע מדוע השמיטו הפוסקי' בש"ע אה"ע שגם בשאר עריות אם פי' בקישויו שחייב כרת כי פשוט וברור שאין חילוק ביניהם וכמו שכתב הרמב"ם להדיא פרק ד' הלכה י"א מה"ל אסורי ביאה וה"ה בשאר עריות ויש ליישב ולרוב טרדותי קצרתי אם ימצא מקום שאוכל לעמוד על ימינו ולהושיע יודיעני והנני לטובתו. ה"ק אלעזר פלעקלס.