תשובה מאהבה חלק א · חלק ע״ב סימן ט׳

ואפילו אם לא עשה פרוסבול כלל כדאי' הגדולי' לסמוך עליהם ז"ל תשובו' מהרי"ט חלק שני סי' קי"ד שאלה ילמדנו רבינו דין השמטת כספים בזה"ז ולענין הלכה כיצד יתנהגו הדיינים בעיר הזאת קונסטאנטינה ושכרו כפול מן השמים תשובה הנה זאת חקרנוה כן היא ושאלנו לנתיבות עולם ומקדשי' אשר בארץ החיים המה דור דור ופרנסין וידענו שכל חכמי הדורות היו מורים ובאים לגבות חובותיהם אחד מלוה בשטר ואחד מלוה ע"פ ואם הי' שום חכם רוצה להפקיע חובו שעברה עליו שביעית ובני הדור היו משתקין אותו בנזיפה ואעפ"י שמשורת הלכה השמטת כספים נוהגת מדבריהם בכ"מ מ"מ ראינו בכל המקומות הרחוקי' אשר שמענו שמעם מפי סופרים ומפי ספרים שאינן משמיטין וגם לא נהגו לכתוב פרוסבול ור"ת ז"ל כ' פרוסבול בימיו בארצות פרובינצה והבאים אחריהם לא עשו כן ובארצות ספרד צווח הרא"ש ז"ל ככרוכי' על השמטת כספים ולא אשגחו בי' ואעפ"י כן לא הי' סותר מנהגם כל ושוב מצא טעם לדבר הצעיר יוסף בכמהר"ר משה מטראני זצלה"ה עכ"ל ועיין כנסת הגדולה סי' ס"ז בהגהות לב"י אות ח' בשם הרבה גדולי' בתשובותיהם שאינו מועיל טענת שמיטה גם הגאון בעל ת"ה כתב די"ל מדינות הרחוקות מא"י כמו ארץ אשכנז ואגפי' לא היו בכלל גזרת חז"ל לקבוע שמיטת כספים כמ"ש הר"י בתוס' לענין חיוב מעשרות והגאון בעל או"ת בסי' ס"ז בתומים ס"ק ב' האריך שאין במצוה זאת מפאת א"י ובכל אריכות דבריו אינו מדחה דברי ת"ה עכ"פ אתקש שמיטת כספים לשמטת קרקע ושם שמיטה אחת היא דתרווייהו בקדושת שביעית כמבואר בהרא"מ ריש פ' מקץ ועיין ביש"ש פרק השולח סי' מ"ג ועיין במהרי"ק שורש צ"ב כללו של דבר במקומות שאין מכריזין והמון עם אינם יודעים כלל משמיטת כספים נאמר למעלה פסק מהרי"ט וביותר גדולי קדמונים ואף במקום שמכריזין כמו בק"ק פראג נאמן המלוה דלא שביק היתרא כו' ומכ"ש במלוה בעיסקא ועיין שם באו"ת סעיף ג' כ"ז נלע"ד להלכה ולא למעשה עד אתיישב עוד כי טרידנא כעת טובא ידידו ואוהבו כל הימים. ה"ק אלעזר פלעקלס.