ראיתי בתשובות שב יעקב בחלק י"ד סימן ל"ח שכתב דקשה לסמוך על הרופא שאמר שא"א לבוא מן המקור קרטין וטיפין כי נסתרו דבריו מחומרא דר"ז אפילו על טפת דם כחרדל יושבת ז"נ גם משנה שלימה היא בר"פ יוצא דופן ומטמאין בכ"ש אפילו כחרדל ופחות מכן אך המתנית' יש לדחות דמטמאין בכ"ש אפילו כחרדל קאי רק על זב ובעל קרי אבל עכ"פ חומרא דר"ז קאי נגדו אף אם נאמר דאמת עם הרופא א"א להיות טיפין קטני' מן המקור והוא דבנות ישראל החמירו הכל מצד חומרא אף שאינו מן המקור לו יהי' כן אם כן עכ"פ צריכין לישב ז"נ הן מצד הדין הן מצד החומרא אבל באמת זה דוחק אי הוי ברור לחכמים שאין טיפות קטני' באין מן המקור לא החמירו בו דלא גרע מדם מכה עייש"ה ובסימן ל"ט שם הגאון מהרשש"ך השיג עליו וחזר הגאון מהרי"ך והוא על מעמדו ומגן בעדו וחזר הגאון מהרשש"ך ומביא דברי רש"י ממסכתת נדה דף מ"ב ע"א בד"ה ולטמא במשהו לראי' לא בעינן שיעורא כדאמרינן במתנית' לדם נדה ולזיבה ולקרי מטמאין בכ"ש כו' ואי אית' דא"א לראות בכ"ש בנדה למה נקט רש"י בהדייהו עייש"ה כמדומה לי במחכ"ת נעלם מעיני הגדולי' דברי תוספות במס' מגלה דף כ"ח ע"ב בד"ה שאפילו כעין חרדל טמא דשמא התם לא מיירי להצריכה ז"נ אלא להיות נדה דאוריית' כו' ועיין עוד שם בתוספות הרי דמתני' לענין נדה איירי וכן נראה מהמרדכי וז"ל וכן האלפס בפ"ק דשבועות לאיסור וז"ל עבדו רבנן הרחקה יתירה כו' וטעמא משום דהיינו דר"ז דאיפילו חזי בימי טוהר טפת דם כחרדל צריכה לישב שבעה נקיים דאל"כ מאי אשמעינן ר' זירא תנינא דם מטמא בכ"ש וי"מ דהיינו רבות' דר"ז ואפילו טפת דם כחרדל דא"א ליחלק לג' ראיו' למפרע אפ"ה הויא זיבה כו' עכ"ל מכל הלין נשמע דמתני' לענין דם נדה איירי והארכתי שמה כו' ומ"ש מעלתו וכ"ש בדם טוהר וכ"ש וכ"ש כו' גם מ"ש אם על מ"ע שהז"ג מברכת כו' הרבה יש לי להשיב אלא שאני פה לעסוק רפואה ולא לפלפול' הכ"ד ידידו ואוהבו הדש"ת. ה"ק אלעזר פלעקלס.
תשובה מאהבה חלק א · חלק ס״ח סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
