הנה נסתפקתי לדידן שאנו נוהגין להחמיר שימי טוהר אחרי שטבלה אם ראתה טפת דם כחרדל שצריכה ז"נ איך תוכל האשה לברך שטבילה זו אינה אלא מצד המנהג וכי עדיפא מערבה דמנהג נביאי' ואמרו בסוכה דף מ"ד ע"ב חביט חביט ולא בריך כסבר מנהג נביאי' הוא ועיין פירש"י שם עמוד א' בד"ה מנהג הנהיגו את העם ולא תקינו להם וג"מ דלא בעי' ברכה דליכא למימר וצונו דאפילו בכלל לא תסור ליתא עכ"ל ולכאורה נראה דה"ז דומה למ"ש הרא"ש סוף מס' יומא וז"ל ונהגו לטבול בעיה"כ כו' ואמר רב סעדי' בעליותו מלטבול מברך על הטבילה ואין דבריו נראין בזה שלא מצינו בהש"ס רמז לטבילה זו ואין לו לא יסוד נביאי' ולא מנהג נביאי' ולא עדיפה מערבה דא"ל חביט חביט ולא בריך קסבר מנהג נביאי' הוא כו' עכ"ל ועיין תוספות במסכת ברכות דף כ"ב ע"ב בד"ה ולית הלכתא כו'.
תשובה מאהבה חלק א · חלק ס״ח סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.