תשובה מאהבה חלק א · חלק ס״ז סימן ג׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

מעלת כבודו נר"ו עלה ומסתפק לפי מה דקיימ"ל ג' תיבות מפסוק אסור לכתוב בלי שרטוט אי שרי לכתוב בלי שרטוט ב' תיבות בשטה זו וב' תיבות בשטה שתחתי' אהובי ידיד עליון לא ידעתי מה זו שאילה הא קיימ"ל כהרא"ש לדעת ר"ת אם כבר כתב שטה העליונה שוב א"צ שרטוט ושטה הראשונה היא במקום שרטוט ה"ה נמי אם כבר כתב ב' או ג' תיבות בלי שרטוט לכל מר כדאית לי' ממילא א"צ לשרטוט עוד להני ב' או ג' תיבות אשר יכתוב תחתיהן דשטה העליונה כשרטוט נחשבה וממילא נסתרה דברי מעלתו נר"ו מ"ש על הכ"מ ספ"ז מה"ל סת"ם שכתב דמטעם קדושת תפילין א"צ לשרטט ואלו רצה שלא לכתוב יותר מג' תיבות בכל שטה רשאי הוא כו' עכ"ל וכתב מעלתו שהוא נגד גמרא ערוכה במס' יבמות דף ק"ו ע"ב דאית' שם אמר אביי האי מאן דמקרי גט חליצה כו' עד סוף הענין דקשה לפי דברי הכ"מ למה לא כתב אביי כל הגט בתרי תיבות וגם על מר זוטרא קשה למה צריך לשרטט וכתב לכלא הפרשה א"ו צ"ל דב' תיבות אסור אפילו בב' שיטין עכ"ל יאמר נא ידידי איך רוצה להוכיח אם כותב שתי תיבות בכל שטה צריך שרטוט הא כבר כתב שטה העליונה ושוב א"צ שרטוט וא"ת היא גופה קשי' לי' אם כן הוא למה כתב אביי הפסוקים בלשון עד ולא כתב כל הפסוקים אחר שכבר כתב כמה שיטות בגט חליצה טרם שהגיע לפסוקי' ושוב ל"צ שרטוט והיא קושית הבה"ז למר זוטרא לענ"ד פשוט וברור דאביי לשטתי' אזיל דס"ל במס' גיטין דף ס' ע"א דאין כותבין מגלה לתינוק א"כ הגם שנמלט מאיסור שרטוט מאיסור מגלה לא נמלט אע"ג דכת' כל שטה בשתי תיבות אבל מר זוטרא ס"ל כותבין מגלה כו' דסבר הלכה כר"י דאמר התורה מגלה מגלה ניתנה ולא חייש לדאביי שם לומר כיון דאידבק אידבק כסברת הרא"ש לשטת הרי"ף שם ולכך שרטט וכ' לכולא פרשה ובזה נלע"ד לבאר דעת הרי"ף בגיטין שם דפסק כותבין מגלה לתינוק להתלמד בה וכן הלכה ותמהו עליו כל גדולי הראשונים כיון דרבה השיב לאביי דאין כותבין וליכא מאן דפליג בזה וכן ראוי לפסוק כת"ק דר"י שם דלא שרי אלא בדעתו להשלים אמנם לפמ"ש אחרי שסתמ' דגמרא דמס' יבמות קאמר והלכת' כוותי' דמר זוטרא הכי קיימינן וכותבין מגלה לתינוק ואף שרש"י ז"ל ביבמות לא פי' כן הרי"ף לא שמיע לי' לרש"י ולא ס"ל ואע"ג דבכ"מ הלכה כמר בר רב אשי בר ממופך וחיוראי כו' והכא לגירס' הרי"ף והרא"ש אתקפתא דמר בר רב אשי היא הא לא ניתן לכתוב נראה שזה דוקא במקום דלא נאמר בגמרא להדי' הלכתא אבל הכא התלמודא הלכת' קאמר והכלל זה מבואר להדי' ברב אלפסי סנהדרין דף כ"ט ע"ב וגירסת מתקיף לה מר בר רב אשי נראה לכאורה יותר נכונה מהגירסא אשר לפנינו בגמרא מר ברי' דרב אידי כי מר בר רב אשי ומר זוטרא מצינו סמוכים במס' כתובות דף ס"א סוף ע"א אמימר ומר זוטרא ורב אשי (ואף שם נאמר רב אשי עכ"ז י"ל גם ברי' הי' בההוא דור משא"כ מר זוטרא ומר ברי' דרב אידי אין על זכרוני שהיו סמוכין) ובזה נלע"ד ליישב קצת קושית הבה"ז למה שרטט מר זוטרא לכלא פרשה הא א"צ לשרטט אלא שטה העליונה ואם כבר כתב שטה הראשונה שוב א"ז לשרטט ובגט חליצה כתב כמה שיטות טרם שהגיע לפסוקי' ונראה דאתי לאשמעינן אפילו שרטט הפסוקי' כלן אפ"ה אין בזה משום איסור מגלה מכ"ש לדעת הרמב"ם דס"ת צריכה שרטוט ועתה אחרי ששרטט לכול' פרשה ה"א דאסור משום איסור מגלה מס"ה קמ"ל דכותבין מגלה כמ"ש ואפילו לפירש"י ואין להאריך.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.