תשובה מאהבה חלק א · חלק נ״ה סימן ד׳

והנה מכל הדברים האמורי' ומכל מה שיוצא מדברי אדמו"ה אין כאן רבית דאוריית' ולא דרבנן רק הערמת רבית או מיחזי כרבית לדברי רום מעלתו אמנם אחרי הלוך מדרך עיוני אנה ואנה ואחרי בינותי בספרים נראה לענ"ד הקלושה להפך הדבר מהיפוך להיפוך ולומר דיש כאן איסור תורה ור"ק יוצאה בדינין הלא דבר הוא בכ"מ שמוזכר בש"ס ופוסקי' במעמ"ל איך לא דברו כלל באופן שלנו דכל דבריהם המה במתנה עמ"ל אותו הדבר בעצמו ודברו מה שדברו אבל בזה האופן שנותן לו מנה עמ"ל לו מנה אחרת לא דברו כלל והנה בהל' קדושין בטור וב"י סי' כ"ט סעיף א' האומר לאשה האמ"ל בדינר זה ע"מ שתחזירהו לי אינה מקודשת וכ' הראשונים דמה"ת הוי מקודשת דמתנה עמ"ל ש"מ רק משום חשש שמא יאמרו אשה מתקדשת בחליפין דגם בחליפין הסודר הדר למרי' ומן התימה שלא יובא כלל היכא הדין נותן בנותן לה מנה ע"מ שתחזירהו מנה אחרת דלא שייך כלל לחליפין דלא הדר אותו דבר בעצמו והמנה שנותן לה הרי היא שלה לחלוטין אם כן הי' מקודשת גם בה"ל פדיון בכור סימן ש"ה סעיף ח' שאם נתן לו עמ"ל ש"מ ובנו פדוי ג"כ לא הזכיר דין זה ונותן לו ה' סלעי' ע"מ שיחזיר לו ה' סלעים אחרי' אם גם בזה בנו פדוי או לא ודרך כלל איך לא משתמיט שום תנא או פוסק להזכיר דבר זה מכל זה הי' נראה דוקא עמ"ל אותו הדבר בעצמו שמי' מתנה דעכ"פ תוך אותו זמן שנתן לו הוי שלו ופטור מאונסין וגם מגנבה ואבדה לפי דעת רוב הפוסקים ריש ה"ל מתנה שפיר לומר דהוי מתנה משא"כ בנ"ד בנותן מנה עמ"ל מנה אחרת אם אם כן אדרבה אחריות אונסין על הלוקח דאעכ"פ צריך להחזיר לו מנה אחרת אם כן בזה ודאי לאו שמי' מתנה רק הלואה גמורה ומה מתנה שייך באם צריך לשלם לו מנה אחרת ולמאי נ"מ נקראת מתנה באשר שהוא צריך להשיב אחרת תחתיה ומי לנו בלשון שאומ' הנותן הנני נותן לך באשר שאינו נותן לו כלום וכגון זה אין אנו הולכים אחר לשון בני אדם דהא מ"מ אינו רק הלואה יקרא בשם איך שיקרא ובזה ודאי אין הבן פדוי ואין כאן זכרון מתנה אבל יש כאן הלואה גמורה ואם נותן לו מנה ופרס ר"ק היא ויוצאת בדיינין וזה אשר נלע"ד וחלילה לי להורות הלכה בפני אדמו"ח עדי אשמע את אשר יענה רוחב לבבו ואענדם עטרה לראשי.