יען כ"ז לפמ"ש הרב בד"מ שכתב תיבת וכדומה אבל בש"ע בהגהותיו שהשמיט תיבת וכדומה י"ל בכוונה השמיט כי דווקא חסרות ויתירות כמו אבותנו וכי"ב שאין החסר ויתיר משרש התיבה אבל עובדא דילן בכלל טעות גמור אמנם ראיתי בלבוש א"ח סימן קמ"ג סעיף ד' וז"ל הא דמוציאין ס"ת אחרת היינו דוקא כשנמצא טעות גמור שנשתנה משמעות הענין ע"י הטעות אבל טעו' אחר כגון חסרות ויתירות ביודי"ן ווי"ן וכה"ג שאין הענין והלשון משתנה אין להוציא אחרת כיון שאין ס"ת שלנו מוחזקים בדיוקים כ"כ עכ"ל משמע לאו דוקא ווי"ן יודי"ן שאינן משרש התיבה אלא אפילו אותיות אשר משרש התיבה ועיקר קפידא הוא אם הענין והלשון משתנה א"כ בנדון אשר לפנינו אין להוציא אחרת ועוד אם בשביל שהפירש משתנה מענין טומאה לענין אטומה אין למידן מאגדה וכבר דרשו ע"ז גם מענין טומאה וז"ל רז"ל במס' יומא דף ל"ט ע"א תנא דבר"י עבירה מטמטמת לבו של אדם שנאמר ולא תטמאו בהם ונטמתם בם אל תקרי ונטמאתם אלא ונטמתם (חסר אלו"ף) ת"ר אל תטמאו בהם ונטמתם בם אדם מטמא עצמו מעט מטמאין אותו הרבה (ופירש"י מניחין אותו ליטמא הרבה וה"ק קרא אל תטמאו בהן ואם תטמאו סוף ונטמאתם) מלמטה מטמאין אותו מלמעלה בעוה"ז מטמאין אותו בעו' הבא עכ"ל איכא למידק אם ונטמתם דקרא פשוטו מענין טמטום למה צ"ל אל תקרי ונטמאתם כו' היינו כך וביותר ה"ל באידך דרשא אדם מטמא עצמו מעט כו' אל תטמאו בהם ונטמתם בם א"ת ונטמתם בחסרון אלו"ף אלא ונטמתם באלו"ף דהא פשוטו מענין אטימה ועוד מאי חזית לסמוך אהך אגדה דתנא דבר"י ע"ד דרוש שהוא מענין אטימת סמוך על אידך דרש' שהוא מענין טומאה לכן נראה לענ"ד שפשוטו של מקרא אליבא דכ"ע לענין טומאה דחסר אלו"ף וקאמר התנא דבר"י דרך דרשת אגדה א"ת כפשוטו של מקרא אלא לדרשא מענין טמטום ככל אל תקרי שבש"ס וכן נראה מרש"י שם. וכן אונקלוס תרגום מענין טומאה וכן נראה מהתרגום שנקרא ע"ש יב"ע וכן בתורת כהנים וכן פירש"י בחומש וכן מצאתי בר' אברהם בן עזרא ונטמתם בם חסר אלו"ף כמו מרשית השנה כו' וע"כ הוא כשאר חסרות ויתרות ונשאר קיים פשר הרמ"א שאין להוציא אחרת. ועיין שו"ת א"י סימן רל"ה.
תשובה מאהבה חלק א · חלק נ״א סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
