תשובה מאהבה חלק א · חלק מ״ח סימן ט״ז

כ"ז לענין שערות עצמן אפילו אותו שיוצאין חוץ לצמתן או אפילו שערות תלושות אם עושין כעין פרוק"ן של האנשים ונראין כפרועי ראש אבל אותן הלובשות איסתמא למטה מן השבכה ועושין נמי כמין קליעת שערות משערות זרות דוגמת פאות ראש האיש בזה אפשר שבעל באר שבע לא החמיר מעולם כנראה מכל ראיותיו כמו שהבאתי למעלה וגם בעל שאילת יעב"ץ לא החמיר אלא בגובה הראש למעלה במקום שער דשייך פריעת ראש אבל למטה מן השבכה כעין פאות על צדעי ועל פדחת אינן אלא כשאר תכשיטין של חוץ ובפאה נכרית כזו מקיל המג"א א"ח סי' ע"כ סק"ה וכן משמעות רמ"א שם ועיין שם בד"מ סי' ש"ג וגם בעל פרי מגדים שהבאתי אפשר לא הקיל אלא על פאה נכרית כזו וגם מורה שהורה להקל שהבאתי בפתח דברי אפשר שהקיל על דרך זה אבל לעשות קלעי שער כעין פרוק"ן של האנשים אפשר גם הש"ג לא מצא סמך היתר כאשר בארתי למעלה אם כן כל הפוסקי' בחדא מחתא ולא פליגי כלם שפה אחת ודברים אחדים לכן לעשות קלועים משערות כסין כל הראש ונראין כפרועי ראש אין דעתי נוטה כלל להקל והוא עכ"פ כדברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור ומנהג זה היא עפ"י תלמידי חכמים הגאון מוהר"י קצינאילנבוגין והגאון בעל באר שבע והגאון מוה' יעב"ץ זצללה"ה אשר לדבריהם איסור גמור מכ"ש לפמ"ש שכל הפוסקים שוין בזה וגם הש"ג מן האוסרים אבל לעשות כמין פאות סביב ראשן תחת שתי שבכות נלע"ד להקל כמו שנאמר מכשרתו למעלה באופן אם יסכימו עמי ב"ד של שלשה בעלי תורה ובעלה יראה.