תשובה מאהבה חלק א · חלק מ״ז סימן י״ג

והנה הרשב"א בתשובה הנזכרת רוצה להביא ראי' דמת נכרי אסור בהנאה מהא דאמרי' (ע"ז כ"ט ב') וזבח גופי' מנא לן א"ק ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים מה מת אסור בהנאה אף זבח אסור ואי תימא דאיכא מת דלא אסורי בהנאה זבח דאסור בהנאה מנלן האי מת גופי' מנלן דמת ישראל קאמר דלמא מת עכו"ם וכתב על זה יש לדחות דא"כ הקישא ל"ל עייש"ה ואף שלכאורה הדיחוי ליתא כלל שההיקש הזאת לאו להאי למודא לחוד ילפי דאסור בהנאה אלה דילפי מני' נמי לריב"ב, ע"ז (ל"ב ב') וחולין (י"ג ב') דתקרובות ע"ז מטמאה באוהל וכן נמי אמרי' ע"ז (נ' א') מניין לתקרובות עכו"ם שאין לה בטלה עולמית שנאמר ויצמדו כו' מה מת אין לה בטלה אף כו' אפי' הכי הדיחוי' שפיר דודאי אם כבר ילפי' איסור הנאה מהקשא דמת ילפי' נמי כמו שמת אין לו בטלה כך ע"ז אבל אי איירי במת גוי שמותר איך יכולין למימר שאין לו בטול הא לא אסור כלל ומריב"ב נמי ל"ק הא איצטריך לענין טומאה ומנלן לדידי' איסור הנאה דלמא איירי במת גוי דהא כתבו תוספות ד"ה והיוצא וד"ה תקרובות דעיקר למודא הוא לענין אכילה והנאה מדנקט הקרא ויאכלו זבחי מתים אלא דריב"ב הוציא נמי איסור טומאה דסובר מדאתקיש לענין אכילה איתקוש לענין טומאה ורבנן סברי דדוקא נקט הקרא אכילה להקיש לענין אכילה בלבד אבל וודאי ליכא מאן דסליק אדעתין למימר איפכא דלענין טומאה איתקוש ולא לענין אכילה דהקרא נקט אכילה.