תשובה מאהבה חלק א · חלק מ״ז סימן י׳

וחזיתי להרב צמח צדק בתשובתו סי' י"ג דרצה לדחות דברי התוספות בנדה ורצה לומר דעיקר הדרש מוערפו שם ורק גלי לן קרא כפרה כתי' בה כקדשי' לומר לן דאסורה מחיים א"כ העור אסור ע"כ סברתו בקיצור וזה ליתא דהשתא דגלי לן קרא על לימוד וערפו שם דילפינן מיני' שם תהא קבורתם גלי לן התורה מאי טעם שתהא שם קבורתה לפי שהוא כקדשים וממילה אמרינן אם הוא כקדשים אסורה מחיים וה"נ אמרינן אם הוא כקדשים עורה מותר דאין היקש למחצה וזהו פשוט והמעיין בדברי הר' צמח צדק יראה כי הוא לא ראה כי אם דברי תוס' בע"ז שהביא שם ושם מסיימין התוספות וגם אצטריך לדמותה לקדשי' לומר שאינה אלא ביום כו' ומזה משמע קצת דהעיקר מוערפו שם אבל באמת למי שמעיין בתוספות קדושין שהבינו זה הוא תירוץ בפני עצמו ושם כתבו אי נמי י"ל דקאמר הכי כפרה כתוב בה כקדשים לאו עיקר דרשה הוא כו' וא"כ חזינן דזהו ב' תירוצ' ולתירוץ הראשון דמתירצין תוספות דאצטרך כפרה כקדשים לאסו' מחיים עיקר הדרשה מכפרה כקדשים ועיי"ש בזה ואין להאריך עוד אמנם קושייתינו ודאי נצבת למ"ד ע"ע מחיים מותרת וודאי קשה ל"ל הך דרשה כפרה כתיב בה כקדשים ואם כן עור ע"ע ודאי אסורה ולפי זה עור המת נמי אסור ולמה גזרו על טומאת העור וגם קשה לפי תוס' זבחים להאי מ"ד ל"ל שור ולא אדם ולפי דברינו אלו רבא דסובר בכריתות (כ"ה א') ע"ע מחיים מותרת ולית לי' ע"כ הך דרשה כפרה כתיב בה כקדשים א"כ עור ע"ע נמי אסורה ומינה ילפינן מת ועורו נמי אסור דלא מצינו מקום להתיר י"ל דלהכי סבירא ליו לרבא בעירוכין דשער המת אסור בהנאה דלא היה לו הוכחה להתיר שער המת אבל אי נקטי' כר' ינאי האי דרשה כפרה כתיב בה כקדשים וגלי לן דע"ע הוי כקדשים ואם כן סברת תוספות קיימת מה קדשים עור מותר אף ע"ע עור מותר ומינה מת נמי דעורו מותר ונקטי' בידן סברת הרשב"א סימן שס"ה שהערנו לעיל דזה בזה הלי' דאם שער המת אסור כל שכן עורו אם כן כדאית לן למודא דעור המת מות' למידן ממנו היפך הדברי' דע"כ שערו מותר דאם לא כן קשי' שערו אסור עורו לא כ"ש ולפ"ז הרמב"ם דפ' פ"י מהלכות רוצח ושמירת הנפש וז"ל ע"ע אסורה בהנאה ומשתרד לנחל איתן תאסר בהנאה אעפ"י שעדיין לא נערפה עכ"ל הרי יליף ע"כ למודא כפרה כתיב בה כקדשי' שהורה לן שע"ע מחיים נאסרה א"כ עור ע"ע ועור המת נמי מותר וכ"ש דשער המת מותר כסברת הרשב"א ולכך פי' הרמב"ם כותי' דרנב"י בעירוכין דשער המת מותר והא דנקט הרמב"ם בלשונו בה"ל אבל רק שער ולא עור זה ל"ק כיון דלא מצינו בפי' בגמ' דמותר ומכללא איתמר אין דרך הרמב"ם להביא מה שא"כ שער המת שעכ"פ רנב"י אמרה בגמרא, וזה נמי דלא כהרב צמח צדק בתשובה הנזכרת דרצה לומר דהרמב"ם סובר עור המת אסור עייש"ה כל זה להשתעשע בפלפול אבל לענין הדינא הדרן לדידן דעכ"פ אין להקל בזה נגד הטור והש"ע והרמב"ן והרשב"א השאלתות דכולהו ס"ל שער המת אסור.