ואם תאמר א"כ מאי פריך ר' פפי לר"פ ור"ה ברי' דר"י מברייתא דרדופה דילמא שאני התם דדאורייתא הוא י"ל דקושיית' היתה דנהי דלא גזרת אטו היכא דליכא למיגזר כגון אטו לא גמלתו ולא נתנהו למניקה עכ"פ ה"ל ליגזר אטו שמא תחזיר המניקה וכמסקנת התוספות ואף שראיתי שוב בשו"ת מ"ו הגאון נ"ב סי' י"ג דף יו"ד ע"ג בד"ה ומ"ש מעלתו כו' ששדא נרגא בזה להשואל שרצה לומר הכי ואמר הגאון דאם הבחנה חמורה אין ללמוד ממנה מידי עכ"ז אין זה מוכרע לפענ"ד די"ל דקו' ר' פפי היתה דאם היות אמת דהבחנה חמורה מהא דמינקת א"כ די לך לנחות חד דרגא דבהבחנה גזרי' אף אטו הא דליכא למיגזר ובמניקה לא ניגזור אבל למה עכ"פ לא ניגזור במניקה אטו הא דיש ליגזור ודוגמת זה מצינו פעמים רבות בש"ס דפריך מכח הדרגה וכמ"ש התוספות והרמב"ן והרשב"א והר"ן ריש נדה דהלל פריך לשמאי מקופה דפריך מכח הדרגה וא"כ הכא נמי י"ל הכי.
תשובה מאהבה חלק א · חלק מ״ד סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.