תשובה מאהבה חלק א · חלק מ״ד סימן כ״ח

ואף להמחמירים במזנה היינו רק היכא דליכא לפנינו הנואף שיודה שהוא אבי הולד משא"כ בנדון דידן דהוא והיא מודים ונאמנים הם בזה וכמ"ש הב"ש סי' י"ג ס"ק כ"ג יעוש"ה ומה גם דהנואף נתן בכתובת ידו וחתימת ידו ממש להתחייב עצמו בדמי ההנקה והשליש מעות לזה כפי הצורך לכ"ד חודש ולא ידעתי לאיזה צורך הצריך כבוד ידידי הגאון המורה הנ"ל להצריך גם עדים אכ"י וח"י של הנואף דכיון שמרצונו הטוב הודה וכתב וחתם והשליש המעות וכי בזה ניחוש על כת"י וח"י שיטעון אח"כ מזויף ודברתי מזה טרם הגעתי תשובת הגאון המור' הנ"ל עם מ"ו הרב המאה"ג מוהר"ל פישלס נ"י והסכים גם הוא שאין צורך לעדים והדבר קשה מעט לבקש מהנואף כך ולביישו כולי האי כי במקומו אשר הוא כעת מעט מזעיר וכמעט אין גם אחד יודע מהמעשה גם הטעם הכמוס שהטמין ברמז שתחייב הנואף עצמו להספקת הילד עד שיגיע לעונות הפעוטות לא אוכל למצוא חידת של כבוד ידיד הגאון המורה הגדול ואינו מגדר המוסר לשאלו על דבר שהוא בטעמו כמוס עמדו וכמדומה אני שיש לו קצת סמך לזה באחת מהתשובה בנדון הזה בשו"ת מ"ו הגאון נודע ביהודה ועל כל פנים בנדון דידן אינו מהצורך כי גם אבותיה של המפותה ובני משפחתה גם המה השלישו מלבד הנואף ממון סך מסוים לגדל הילד אם יהי' בר קיימא וחייבו עצמן לטפל עמו עד שיגיע לעונות הפעוטות מרצונם הטוב וכן הוא דעת רוב האחרוני' בתשובותם ומכל שכן בנדון דידן דוודאי אינה בת חיובא להנקה וכמ"ש בשו"ת שב יעקב מביאו בשו"ת זכרון יוסף דפנויה מזנה אין ב"ד יכול לכופה להניק ועל הקהל מוטל לפרנס הילד ואף דהמרדכי פרק החולץ כתב דחלוקים היו חכמי דורו על הר"מ טורמשא שרצה להקל במזנה ברור לי שהדין בזה עם כבוד ידידי הגאון המורה ראב"ד דקהלתינו הנ"ל דהר"מ טורמשא רצה לומר היתר הדבר דמזנה לכ"ע ואפילו לר"ת וסייעתו החולקים על הר"ש הזקן וכמבואר בלשון בהעתקו הרב"י סי' י"ג דאפילו אליבא דר"ת אמר הרמ"ט דיש להקל במזנה וע"ז חלקו עליו בני דורו וחכמיו ואמרו דמאן דחושש להחמיר כסברת ר"ת אז אין להקל במזנה ומכ"ש דלדרכינו הנ"ל דאף ר"ת סובר כהרשב"א והא בהא תליא וכאמור אז איפשר דבאמת אף לר"ת דינו של הר"מ טורמשא אמת ואיך שיהי' להר"ש הזקן ולהרשב"א ברור דאין להחמיר במזנה יותר מבגרוש' שאין הולד מכירה דהיא היא דה"ה באלמנה עשירה התיר הבה"ז מה"ט וכמ"ש הב"ש הנ"ל ס"ק ל"ז ועיין ספר עצי ארזים סי' י"ג ס"ק כ' וס"ק כ"א דעשה סמוכין להר"ש הזקן מסוגי' דיבמות דף מ"ג ומתרץ קושיית ר"ת מעליו וגם עשה סמוכין להמקילין במזנה מסוגיא דכתובות דף ל"ז לתירץ קו' התוספות שם לדבריהם ועיין שו"ת שבות יעקב סי' צ"ה מצדד להתיר במזנה לישא אפילו בעודה מעוברת אלא שכתב רק להלכה ולא למעשה ועכ"פ בשלא התחילה להניק מתיר להנשא מיד באין גמגום והבה"ז בשו"ת א"ש מתיר אפילו בהתחילה להניק והתפארת למשה המחמיר לאו מטעם וסברא מחמיר כי אם מיראתו לבלתי להורות אבל לדינא אדרבה הי' בעצמו מצדד לומר דיוכל להיות דאפילו לר"ת היכא דלא התחילה להניק אינה בכלל מנקת חבירו וכן החליט בשו"ת זכרון יוסף אליבא דר"ת נמי דאינה נקראת מינקת חבירו בלא התחילה להניק ומכ"ש בנדון דידן דאיכא נמי תקנתא דיתומים קטנים כאמור ואף דכתב הרב"י בשם הריב"ש דאין לחוש לקלקול וחרבן ביתו וקלקול וחרבן הבחורה עכ"ז לסניף להדי כל הלין טעמא הנזכרים מצינן לצרפו ויפה מאוד דיבר כבוד ידידי הגאון המורה הנ"ל להביא ראיי' וזכר לדבר מהא דיוסף הכהן שאמר לאחות אשתו צא ופרנסי בני אחותך וכן מסיק בשו"ת שבות יעקב סס"י צ"ה עפ"י דברי מהר"י מינץ בתשובה דעקרינן תקנת חכמים משום תקנת היתומים כמו דדחינן עשה דלעולם בהם תעבודו משום תקנת היתומים יעו"ש מילתא בטעמא.