תשובה מאהבה חלק א · חלק מ״ד סימן י״ח

ולהיות שכמו שהעידו על הבה"ג שכל דבריו דברי קבלה הן כמו כן כתבו על השאלתו' שכל דבריו דברי קבל' וכמ"ש הכנה"ג באה"ע סי' י"ג אף כי דהשאלתות מרבנן סבוראי הוי בימי התלמו' ולפעמים הכניסו דבריו בתוך הגמר' בלשון פריך רב אחאי לדעת הרמב"ם והרשב"ם וכמ"ש הגאון מוהר"י פיק ז"ל הנ"ל בהקדמתו לזאת אמרתי למשכוני נפשאי עבורו ולא אמזיג רישא אבי סדיא עד כי יתיישבו לנו דבריו דלא תקשי לי' קו' התוספות הנ"ל מהא דר"נ דלא גזר להני דבי ריש גילותא והוא שאני אומר לפרש דברי הסוגיא דכתובות הנ"ל אליבא דהשאלתות באופן אחר מפרש"י והתוספות שם דהנה הרב המגיד פי"א מה"ל גירושין הלכה כ"ה הביא דעת הר"ש הזקן וכתב דהרמב"ם והשאלתות פליגי עלי' ולא סברי כוותי' ולזה הסכים גם הרשב"א (דלא כהר"ש הזקן) וכתב (הרשב"א) ומיהו בגרושה דוקא בשהניקתו קודם שנתגרשה עד שהכירה אבל קודם הזמן הזה לא דהא אי בעיא לא תניק אותו כלל ואפילו בשכר כמו שנתבאר פכ"א מה"ל אישות (הלכה י"ו) עד כאן דבריו (של הרשב"א) עכ"ל ה"ה ז"ל וממריצת דבריו נראה שהבין דאף דפליג הרמב"ם על הר"ש הזקן אבל על הרשב"א אינו חולק וכמבואר מלשונו בהעתיקו דברי הרשב"א שרמז על פכ"א מה"ל אישות בלשון הרמב"ם ומה גם דאלו הי' דעתו דחולק הרמב"ם על הרשב"א לא הי' שותק מלאמרו וכמו שאמר נגד דעת הר"ש הזקן דהרמב"ם חולק ושוב מצאתי הדבר מפורש בכנה"ג לאה"ע סי' י"ג בהגהת הרב"י אות למ"ד שהבין הכנה"ג כן מדברי הרב"י דשלשה חלוקי דינים בדבר דהר"ש הזקן מתיר בגרושה לגמרי אף אם הכירה הולד ור"ת אוסר לגמרי אף בלא הכירה והרמב"ם והרשב"א מכריעין דבהכירה אסור ובלא הכירה שרי מכ"ש בשלא התחילה להניק כלל (וכן מוכיחין דברי הר"ן ז"ל בפ' אע"פ שזכרתי לעיל בסמוך (סוף אות ב' בד"ה והן אמת כו') שהביא הר"ן דעת הר"ש הזקן ודחאו על פי דעת ר"ת החולק עליו והדר מייתי לדברי הרשב"א לדינא ולהלכה מבלי שום דחיי' יעוש"ה) ונקטינן מהא דאף דהרמב"ם והרשב"א (והר"ן) חולקים על הר"ש הזקן אפ"ה מכריעין מיהת בפלגא דמילת' כוותי' והיינו בגרושה שלא הכירה הולד מודים הן להר"ש הזקן דשרי וא"כ לא נפלאת ולא רחוקה היא ממני לומר דאף השאלתות נהי דחולק הוא על הר"ש הזקן ואוסר בגרושה כבאלמנה וכמ"ש כל הקדמונים הנ"ל בשמו עכ"פ בזה מצי אף השאלתות להיות סובר כהרמב"ם והרשב"א (והר"ן) דבלא הכירה שרי ולית דין צריך בשש דדבר זה רשאין אנו לאמרו בלי גמגום ופקפוק.