תשובה מאהבה חלק א · חלק ד׳ סימן ג׳

ב' ז"ל הרמב"ם שם פ"ק הל' ד' כל בגד מבגדי כהונה שנעשו צואין אין מלבנין אותן ואין מכבסין אותן אלא מניחן לפתילות כו' עכ"ד ופשט דבריו אין מלבנין במים ואין מכבסין בנתר ואוהל והוא כי"א במס' זבחים דף פ"ח ע"ב משום דאין עניות במק"ע וכ"כ מרן בכסף משנה עיין עליו וילד"ק בדין זה הטעם מפורש בגמר' משום דאין עניות כו' ושתק רבינו ולא יהיב טעמי' ובסכין שנשמט בפ"א הל' ט"ו ולא נאמר טעם בגמ' בפירוש וקא יהיב טעמא ואין זה דרכו של רבינו כנודע לכל מי שהלך בדרכיו לפמ"ש בסי' הקדום א"ש דהוצרך שם לתת טעם בסכין שנשמטה לידע ולהודיע שאין טעמי כלי המקדש וסכין שנשמטו שוין אבל עכ"פ ק' למה שביק רבינו כאן אצל בגדי כהונה הטעם מפורש בגמ' ונר' כי הנה שטת אביי שם הוגעו במים מכבסין אותו בנתר ואוהל כו' צריך באר מה שהי' בהם גיעול מועט ויוצא ע"י מים עכ"ז מחזי כעניות הוא ונר' עפ"י מ"ש המשנה למלך פ"א הל' י"ד כלי הקדש שנקבו אין סותמין אלא מתיכין ועושין חדשי' משום דמחזי כעניות ואין עניות במק"ע ואמרינן במס' ערכין דף יו"ד ע"ב נתפגמה מכתשת של מקדש והביאו אומני' מאלכסנדריא ותקנוה הרי שכלי שרת יש להם תקון ותירץ כלים שאין עושין מעין מלאכתן בחסרונן שוב אין מתקנין משום דמחזי כעניות אבל כלים שנקבו ועושין מעין מלאכתן ורוצים לסתום הנקב או הסדק משום כבוד בעלמא שפיר דמי זה היא מכתשת אף שנפגמה היתה עושה מעין מלאכת' והא ראי' שהי' נוטלין את תקונה והיתה מפטמת כבראשונה כדאיתא שם עכ"ד וזה י"ל שטת אביי אם נתגעלו גיעול רב שהגיען ליזקק לכיבוס נתר ואוהל אז פסולי מדאורייתא מדכתי' אצל כלי שרת לכבוד ולתפארת ואין עושין מעין מלאכתן ולכך לא מהני בהו שום כיבוס משום דמחזי כעניות משא"כ הוגעו במים דאינן בכלל מטושטשי שכתב רבינו בהלכה הקדומה (ויש לקיים גירסת הגמ' הוגעו במים כו' לאפוקי הוגעו בטיט דפסולין מן התורה משום מטושטין דלכבוד ולתפארת בעינן ועיין במס' זבחים דף י"ח ע"ב ורש"י ז"ל גורס הוגעו למים דומי' דהוגעו לנתר ואוהל ואינם פסולין מדאוריית' ועושין מעין מלאכתן מן התורה ולכך מהני בהו כיבוס ולא אמרינן בהו אין עניות כו' וי"א אין מכבסין אותן כל עיקר דאין עניות במק"ע ס"ל אין חילוק בין עושין מעין מלאכתן ובין אין עושין ומכתשת שנפגמה שאני כמ"ש תוספות במס' שבועות דף י"א ע"א בד"ה מכל ועיין בהגהו' משנה למלך שם) ובגוף קושית תוספות ומשנה למלך תירץ רש"י ז"ל במתק לשונו במס' זבחים דף פ"ח ע"א בד"ה נפגמו פגימה גדולה שתיקון השחזתה ניכר עכ"ל משמע במקום שתקן ניכר הוא דמחזי כעניות ומכתשת שהביא האומני' מאלכסנדריא ותקנוה שלא הי' נראה התיקון גם בזה י"ל דפליגי אביי וי"א לשטת אביי הוגעו במים שהי' גיעול מועט ומהני התיקון כי לא נראה כלל שתיקנו אבל הוגעו לנתר ואוהל אין מכבסין כי נרא' וניכר התיקון וי"א ס"ל אפי' לא נר' התיקון אין מתקני' ונפגמו דאתמר בברייתא דלעיל אפי' בפגימה כ"ש כי אין עניות במק"ע ורבינו ס"ל בגעולין רב שתיקון הכיבוס נראה וניכר פסולין מן התורה משום דבעינן לכבוד ולתפארת ואינן נראין חדשים שכת' בהלכה הקדומה ואחרי שסתם וכ' בגדי כהונה שנעשו צואין כו' בין רב ובין מעט אין מלבנין ואין מכבסין כו' לא יכול למיהב טעמא משום דאין עניות כו' כי בגעול רב שהתיקון נראה לא שייך טעם זה ופסולי' מטעם אחר ודברי רבינו בהלכה זו סובבי' למעלה על הלכה הקודמת ודבריו סמוכים לעד לעולם עשוים באמת וישר ודוק עכ"פ נראה בשני אופנים הללו לדעת י"א אפי' בגיעול מועט ואפי' לא נראה התיקון אין מכבסין משום דאין עניות כו' וה"ה אפי' עושין מעין מלאכתן שייך בהו מחזי כעניות ולא אמרינן התורה חסה על ממונן כו'.